מאה שערים ואיכות הסביבה

כהמשך למודעה שהצגתי ברשומה הקודמת, אציג כאן מודעה נוספת - ישנה יותר, המעטרת את כריכתה האחורית של חוברת בשם 'איכות הסביבה' שאותה פרסם לפני כעשרים שנה פרופ' נחום רקובר. החוברת העשירה בכמותה ובאיכותה תזכה אי"ה ליחס חם מצידי בעתיד הקרוב. בשלב זב, אסתפק בהצגתה של העטיפה החיצונית על שני צידיה - בבחינת 'אל תסתכל (רק) בקנקן אלא (בעיקר) במה שיש בתוכו'. מבחינתי, יש בהצגתה של המודעה המעטרת את הכריכה האחורית משום תעודת כבוד נוספת לשכונת מאה שערים, 'הזוכה' (שלא) בצדק להתייחסות לא מפרגנת.

החוברת עצמה, למותר לומר, מוכיחה כאלף עדים, על היחס המיוחד שמעניקה תורתנו הקדושה לנושא 'איכות הסביבה'.

עם כל הכבוד ל'ירוקים' לגווניהם, ויש כבוד, קדמה להם באלפי שנים תורת ישראל, אשר כבר בעת נתינתה על הר סיני עטור הירק ומרהיב העין (כפי שהיה באותה עת ואשר יזכה אי"ה בעתיד להתייחסות נפרדת) לפני כשלושת אלפים ושלוש מאות ושלושים שנים, נתנה 'אור ירוק' בכל מה שקשור לסביבה.  

מאה שערים, לא מה שחשבתם

אזהרה חמורה!

בימים אלו בהם עולה קרנו של הנקיון, מה יותר מתאים מאשר פניה נרגשת ונואשת זו מאת גבאי השטיבלאך (בית הכנסת המרכזי) שבשכונת מאה שערים, הממוענת אל נשות השכונה, ומבקשת מהן לשמור לא רק על נקיון ביתן, כי אם גם על בית הכנסת וסביבתו.

הצילו. הבנין מלוכלך.

בס"ד

זוהי קריאה דחופה לעזרה, מאת יו"ר ועד בית, הכוללת בתוכה הוראות שעה, תדרוך לקראת החג הקרב ובא, וגם קצת הומור, שאולי לא יועיל, אבל גם לא יזיק.

ערב שבת קודש פרשת לסדר 'צו את...' (אין צו אלא לשון זירוז) התשע"ג

שכנים יקרים

שלום רב

עם התקרב ימי הפסח הבעל"ט, ברצוננו לעורר את תשומת לבכם למספר נקודות:

·        בימים הקרובים יתבצע אי"ה נקיון יסודי בבנין. נבקש מכם לפנות את החפצים שאינם בשימוש. על מנת לאפשר את הנקיון בכניסות לדירות ובשטחים הציבוריים.

·        בנוגע לאופניים שבקומת הלובי: בכוונתנו לפנות אותם זוגות שאינם נמצאים בשימוש. אופניים שימצאו ביום רביעי הקרוב בצורה עזובה, יושלכו אל האשפה.

·        מכיוון שחובת בדיקת וביעור החמץ מוטלת על כל הדיירים, לפיכך אנו מבקשים להזכיר ולהודיע: כי מחובתו של כל דייר לוודא כי קומתו נקיה מחמץ.

·        לאור נסיון משנים קודמות, נבקש להזכיר ולהתריע: כי בל יראה ובל ימצא חמץ עזוב או מפוזר לאחר יום חמישי בצהריים.

·        למותר לציין, כי מחובתו של כל ראש בית אב לוודא: כי ילדיו אינם מסתובבים בשטחים הציבוריים, כשבידיהם חמץ העלול להיוותר בהם לאחר זמן בדיקת החמץ!!!

·        בהזדמנות זו נבקש להפנות את תשומת ליבכם לתופעה מצערת שחוזרת על עצמה לאחרונה שוב ושוב - הזנחה והרס בקומת הלובי. כידוע, הושקעו בשיפוץ ובהקמת הגינה אלפי שקלים. מעשים שאינם אחראים - בלשון המעטה, שהעפילו לשיאים חדשים היום ערב שבת פרשת צו, עם הצפת הלובי כולו באבני הטוף, שנלקחו מן הגינה ופוזרו על ריצפת הלובי בצורה מחפירה - זאת לאחר שהלובי נוקה בצורה יסודית בערב הקודם, ראויים לכל גינוי.

·        להזכירכם, אנא שוחחו עם ילדיכם על חומרת הענין, הסבירו להם באופן ברור: כי משחק עם כדור בקומת הלובי, אינו מחייב הרס של תיבות הדואר!

·        תקוותנו כי הדברים שנכתבו לתועלת כולנו, יפיקו רצון טוב והבנה מצד כולנו, למען חיים נקיים ואיכותיים יותר.

 

בברכת פסח כשר ושמח

ועד הבית

 בס"ד

 

 

קורס השלכת פסולת

 

לידיעת ההורים

 בקרוב תיפתח סדנת השתלמות לילדים בנושאים:

• סחיבת פחי אשפה ארוזים היטב וללא חורים.
• העברת שקיות זבל דרך מעליות ללא השארת טינופת.
• ניקוי חדר המדרגות והמעלית לאחר טראומה.
• השלכת שאריות אוכל וכדומה בפח האשפה.
• זריקת עלונים מתיבת הדואר אל המקום המיועד להם.
• זהירות בכבוד הזולת וברגשותיו
• שמירה על סביבה נקיה ועוד ועוד.  

 

הפתיחה  מותנית במספר הנרשמים.

 

בברכת

והייתם נקיים

אנשים שאיכפת להם

בית הכנסת אינו מחסן גניזה

 

גבאי בית המדרש 'בוסטון' בשכונת הר נוף שבירושלים, במסגרת מלחמתו באותם בודדים! הסבורים כי בית הכנסת משמש גם כמחסן השכונתי, תר אחר דרך מקורית שתסייע לו למגר את תופעת הבאת העלונים לבית הכנסת, דבר שגורם להוצאות מיותרות, ומקשה על תפקוד בית המדרש. אחת מן הפעולות שבהן נקט פשוטה ביותר, וביחד עם זאת גם נראית כאפקטיבית.

 

 

וזו לשון המודעה שקדמה את פני המתפללים ביום בהיר:

"יהודי יקר, זכור:

כאשר אתה מביא לבית המדרש עלונים ושאר ניירות

שיש בהם דברי תורה.

הנך גורם בכך:

להוצאת כסף מיותר ע"י ביהמ"ד

לגזל זמן ובזיון ביהמ"ד.

חשוב על כך!"

 

 

שלא חיסר בעולמו כלום

 

חצר מטופחת זו הממוקמת באחת השכונות הירושלמיות, משמשת מזה שנים רבות לברכת האילנות עבור תלמידי בתי הספר וכלל תושבי השכונה. בין הבעלים לבין הגינה הנאה, קיימים כפי הנראה יחסים הדדיים, המפרים זה את זה, וחוזר חלילה. כשהלב פתוח, יש כידוע מקום לכולם.

כך הפך אצלם מעמד 'ברכת האילנות' למסורת המתחדשת מידי שנה בימים אלו, של ראשית האביב. החצר המושקעת פתוחה לרווחה, משך כל שעות היממה, ומזמינה אליה את כל החפצים להנות מאילנותיה המלבלבים, לנשום עמוק את ריח הפריחה, לחוש את ההתחדשות, ולברך בהתפעלות את הברכה המיוחדת החד-שנתית:"ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות ליהנות בהם בני אדם".

 

שוויון בנטל

 

ריח האביב כבר בפתח, חג הפסח קרב ובא, ויחד עמו גם המתח שלא יפסח מן הסתם על בתים יהודיים רבים.

בעוד עקרות הבית, תסתדרנה אי"ה איכשהוא, הן תקבלנה ברוב המקרים עזרה מבני הבית - שעם קצת רצון טוב מצדם, וקצת הסברה טובה ונעימה מצד עקרות הבית, יגיעו עמן לעמק השווה.

מנגד, ישנם שאצלם כל השנה 'פסח', ולא, אין הכוונה לחובבי הניקיון המושבעים, החוששים להימצאותו של גרגר אבק כל שהוא בדרך קבע.

כוונתי לעובדי, ואולי יותר נכון יהיה לומר, עבדי הניקיון, הממונים מתוקף תפקידם ו\או אולי מרצונם הטוב, על שמירת הניקיון והסדר בבתי הכנסת, בתי המדרש, בישיבות ובמוסדות השונים. בל נשכח, כי ברבים מן המקרים, הם אינם נוטלים כל שכר עבור עיסוקם המרכזי.

עבורם, הופכים ימי ערב הפסח לפרויקט מורכב המדיר שינה מעיניהם, החל מן הרגע שבו ניתן האות לצאת אל המלאכה ועד לכניסתו של החג. הם ידרשו לתמרן בין ביתם הראשון, יענו מידית לכל קריאה שתופנה אליהם מצד הגברת הראשונה. בד בבד, יהיו מופנים מירב מאמציהם לטובת מפעל חייהם, הדורש פתרונות קסם למצבים מורכבים ומאתגרים. בליבם פנימה יודעים הם היטב, כי מה שלא יעשו עתה יאלץ להמתין לשנה הבאה, וכי אם רצונם לקבוע עובדות בשטח, הזמן לכך הוא עתה.

*** 

אותם שמשתייכים לזן המשובח הזה, ידעו ודאי על מה מדובר, ניתן לפגוש בהם כמעט בכל עת ניצבים על משמרתם, כשהם דרוכים, נאבקים, לוחמים את מלחמת הקודש שנטלו על עצמם, פעמים רבות הם עייפים, מותשים ואפילו מיואשים, במקרים נדירים, נוכל לתפוס אותם 'על חם' כשהם גם מרוצים.

במלחמה, כמו במלחמה, הם לא יוותרו על שום סוג נשק שהוא העומד לרשותם, הם ירתמו לטובתם את אמצעי ההסברה הטובים ביותר, ויעשו כל אשר לאל ידם, על מנת להשיג את מבוקשם. לא תמיד בהצלחה יתירה.

מעת לעת ישמיעו קריאות נואשות לעזרה, יתחננו על נפשם ויבקשו את עזרת הציבור בנשיאת המשא הכבד מנשוא.

המקוריים שבהם ישתמשו באמצעים בלתי שגרתיים, על מנת 'לקנוס' את הסוררים המועדים המונעים מהם מלהשיג את מבוקשם למען כלל הציבור, המקוריים פחות יחזרו שוב ושוב על קריאותיהם התמימות מעוררות הרחמים, ויצפו להבנה ולגילוי של רצון טוב מצד הציבור.

לכל אלו, ולכל מי שרואה את עצמו מזדהה עמם, צר את צרתם, דואג את דאגתם, ונענה לכל קריאה היוצאת מצדם, מוגש ומוקדש מאמר זה.

***

במסגרת תפקידי, אומר א', אחד מאותם 'נאמני נקיון', אני עסוק לא מעט בלימוד זכות על עם ישראל. עם הזמן למדתי להבליג כאשר אנשים אינם מחזירים ספרים למקומם. אני משתדל לקבל את הכל ברוח טובה ובמאור פנים. המרוויח העיקרי מכך, בסופו של דבר, הוא אני.

לא אחת, הוא מספר, נכנסים אנשים לבית הכנסת, פותחים ספר, משאירים אותו על השולחן ומוציאים עוד ספר. אחרים קובעים סדרים משלהם ומשנים את הסדר הקבוע של השולחנות והכיסאות, כך נוח להם יותר. מישהו, בדרך כלל אני, צריך, אחר כך, לסדר הכל. כך אני משתדל לנהוג גם כאשר מישהו השאיר במקומו או על הרצפה שלידו 'טישו', או כל פריט חסר ערך אחר, שמשום מה נשכח על ידו.

לכל היותר יכול אני לכעוס קצת, אז אני דוחה את סידור הספרים ואת הזזת הרהיטים או את הרמת הפסולת לזמן אחר. אחר כך זה נעשה קל יותר, איכשהו. בדרך כלל, מישהו אחר בלאו הכי לא יעשה את זה.

בבית המקדש היו קופצים על כל פעולה, ולו הצדדית ביותר, ובלבד לזכות במצווה, הוא אומר, אולם, בבית הכנסת, שהוא מקדש מעט, לא רבים הם הקופצים על המציאה.

***

מילת המפתח היא 'סבלנות', אומר א', השמירה על הסדר היא רק אחד מתפקידיו של הגבאי, הנדרש גם לתמרן בין רצונות שונים של אנשים שונים.

זמן התפילה, למשל, או הפעלת המזגן, אלו הם רק חלק קטן מרשימה ארוכה של נושאים מורכבים, שהגבאי הוא שאמור לשמש בהם בתפקיד השופט.

קל מאוד לגלוש לוויכוחים בין המתפללים לבין עצמם ובינם לבין הגבאי. צריך לדעת להלך בין הטיפות ולעמוד בדרכי נועם על שעות התפילה ועניינים נוספים הקשורים להתנהלות בית הכנסת.

לא אחת מנסים לערב את הגבאי בוויכוחים חסרי שחר,

נדרשת תבונה לא מעטה על מנת להישמר ממוקשים.

***

תקציב בית הכנסת ופעילותו השוטפת הוא ענין נכבד לעצמו. אני משתדל,

אומר א', לדרבן את המתפללים לתרום בכל מיני דרכים, מעבר לכספים המגיעים מן העליות. רוב האנשים נותנים בעין יפה ואין צורך להזכיר להם את ההתחייבות שלהם. האנשים מעריכים את המאמצים המושקעים בבית הכנסת, מפרגנים ונותנים. אולם, כמובן, לא כולם, כך.

כמו בכל תחום, יתכנו מתפללים קבועים שלא ישאו בנטל, לעומת אחרים שיכנסו פעם אחת לבית הכנסת וישאירו תרומה יפה, וישנם שיתרמו גם אם הם אינם נהנים מבית הכנסת באופן אישי.

בסך הכל, אומר א', ההרגשה הכללית היא שאנשים מכבדים את בית הכנסת, מעריכים את האנשים העושים במלאכה, מוקירים את פעילותם ונוהגים בהתאם.

***

 

 

ריח האביב כבר בפתח, תלמידי ישיבות יצאו בעוד כעשרה ימים לחופשת חג הפסח. הנהלות הישיבות נערכים מבעוד מועד. בישיבת מיר שבירושלים - המאכלסת אלפי תלמידים כבר מתריעות המודעות על ניקוי יסודי ופינוי כללי שיערך בתקוה הקרובה. חפץ פרטי שישאר בתחומה של הישיבה, תוכל ההנהלה לעשות בו כרצונה. ראו הוזהרתם.