כמה הדעות חשובות

 

רבי חיים טוביאס. דמות מופת.

                     דמותו המזהירה של רבי חיים טוביאס מכשאנוב 

רבי חיים טוביאס הי"ד, כיהן כראש ישיבת 'כתר תורה' - שפעלה מטעם חסידות ראדומסק. היתה זו רשת ישיבות חסידיות בפולין ובגליציה שהוקמה על ידי רבי שלמה חנוך רבינוביץ האדמו"ר הרביעי מראדומסק, ובראשם עמד חתנו רבי דוד משה. ערב מלחמת העולם השנייה למדו בכל סניפי הרשת כארבעת אלפים בחורים.

אחד מאותם תלמידי חכמים שכיהנו בראשות הישיבה היה רבי חיים טוביאס. 

על דמותו של רבי חיים, כותב תלמידו ר' צבי אלימלך אברמצ'יק: 

"... הוא היה אדם נדיר ביופיו. פניו האירו. מעולם לא ראיתיו ללא חיוך על פניו. ביתו הבהיק בנקיונו. הוא שמר גם על נקיון אישי בצורה מפליגה. מגפיו תמיד הבריקו. בגדיו נקיים היו וכל כולו אומר כבוד. הקפיד מאד על הופעתו החיצונית. מידה זו נקיון החדיר גם בלב תלמידיו. 

כאשר הגיע בבוקר לתפילת שחרית, בדק תחילה אם התלמידים לבושים היטב, אם הנעליים רכוסות... 

ילדי בני ברק מצטרפים למערך שיפור פני העיר

 

קלם פינת מיר

 

                         

                            רבי נחום מסייע לשמש בית הכנסת

לאחר הפסקה של מספר שנים בהעלאת רשומות, שב מר גרין לעיסוקו האהוב, מתוך תקווה כי החומרים שנאגרו אצלו, ימצאו אי"ה את מקומם הראוי מעל בימה נכבדה זו. ימים יגידו. 

סיפר תלמידו של הגאון רבי נחום פרצוביץ ראש ישיבת מיר:

ביום מן הימים נכנס אליו תלמיד לבשרו על בואו בברית האירוסין, רבנו שמח לקראתו, והתעניין לדעת במה עוסק אביו?

השיב התלמיד: הריהו 'שמש' בבית הכנסת.

"שמש", אמר לו רבינו בניחותא, "יתכן אמנם שאיננו נחשב תפקיד נכבד בעיני ה'עולם', כי אינם מבינים את חשיבותו וייחודו, ומעלתו הנשגבה, אבל אני - מעיד רבינו על עצמו - מעולם לא חשבתי כמו אלה שמזלזלים בשמש, עוד בימי טרוקי הייתי מכבד את השמש ומסייע לו במלאכתו, עזרתי לו לסדר את הספרים ולשמור על נקיון בית הכנסת".

רבנו הפליג והאריך בשבח השמש, ובאותם רגעים, סיפר הבחור, "הרגשתי והבנתי כי הוא חושש שמא אני מרגיש שלא בנוח עם אבי שהוא שמש, ע"כ כה ארכה השיחה, כדי להניח את דעתי".

                                                    ***

                       האם המזוודה של הבחור מסודרת כראוי?

כאשר הסבא מקלם זצ"ל ביקש לברר את מצבו הרוחני של אחד מתלמידיו, נהג ללכת ולבדוק האם המזוודה של הבחור מסודרת כראוי, האם מיטתו מוצעת כהלכה והאם נעלי הבית שלו מונחות אחת ליד חברתה. כשגילה שחפציו של התלמיד מאורגנים בסדר מופתי, היה סמוך ובטוח כי התלמיד נמצא בדרך הנכונה.
שיטת החינוך של ישיבת קלם גרסה, שכאשר בחור מפוזר בחיים, הוא יהיה מפוזר גם בלימוד וביראת שמים. ומאידך גיסא, כאשר בחור מסודר בחיים, הוא יצליח גם ללמוד 'תמידים כסדרם' ולעלות בתורה וביראה.

זהו המסר היסודי והכולל שלמד רבי שמעון בן פזי מהפסוק: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם".

האדם צריך לשמור על סדר ועקביות, ולהמשיך באותה מידה מידי בוקר ומידי ערב, ורק כך יעלה בידו לגדול בתורה וביראה.
זו הראיה שהביא רבי פלוני לדברי רבי שמעון בן פזי מהפסוק" :ככֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ (שמות כ"ה, ט').

על פי 'דורש טוב', הוצאת 'יפה נוף'. 

סופה המר של הספריה

 

עירית ירושלים מצטרפת למחטטי האשפה

 

הציבור החרדי בעידן הקורונה

בס"ד

מן הסתם שאלתם את עצמכם זה מכבר: מה יותר מתבקש מאשר התייחסות של 'קילורין' בנוגע ליחס שלנו - הציבור החרדי ביחס להתפשטות ה'קורונה'. 

רציתם מן הסתם לדעת ולהתרשם: 

איך באים אצלנו הדברים לידי ביטוי, ובעיקר מהו היחס שמעניקים גדולי ישראל ורבני הקהילות השונות לסוגיהן לחובת הזהירות הנדרשת בימים אלו בפרט ובסתם ימים בכלל - באשר לשמירה על ההיגינה האישית וגם על זו שיש לה השלכות על הסביבה?

איך וכיצד נשמרים בני הציבור החרדי מפני הידבקות ולא פחות מכך, מפני הדבקתם של אחרים המצויים בסביבתם? 

האם אכן החרדי המצוי משכיל להישמר ועושה את הנדרש מאתו - בכדי שחלילה לא יאונה לו כל רע, והאם הוא מחשב את צעדיו בצורה מושכלת - על מנת שיוכל לומר על עצמו, על משפחתו ועל סביבתו: 'ידינו של שפכו את הדם הזה'?

***  

רבות כבר נכתב ומן הסתם עוד יכתב, דובר ומן הסתם גם ידובר על 'מה לא בסדר אצל החרדים' על מה 'הם לא עושים ועל מה ואיך 'היו צריכים לעשות'. 

את כל אלו ושכמותם אותיר לאחרים הנהנים מעצם הלעיסה של והחיטוט אצל 'החרדים'. 

עד כמה הם לא בסדר, ומדוע הם לא בסדר, ומה עליהם לעשות בכדי שכן יהיו בסדר, יודעים ואוהבים לעשות בעלי מקצוע בתחום - שפרנסתם ועיסוקם היומיומי באים להם מ'חפירות ההצלה' שהם מבצעים דבר יום ביומו ואינם מפספסים שום הזדמנות שנקרית בפניהם על מנת לערוך את חשבון נפשה של החברה החרדית.  

אני, כחרדי גאה מבטן ומלידה, שתורת אלוקי ישראל וציוויה השונים הם נר לרגליו, ואשר מנסה מזה שנים רבות לתרום את חלקי הצנוע לטובת הגברת המודעות והשיח הסביבתי בכל הכרוך בחובתו של היהודי סביב נושאי: הניקיון, הסדר והשמירה על סביבה נקיה ומטופחת, משתדל גם בימים אלו להפיק את המיטב הניתן, תוך מעקב צמוד והטיית אוזן לשיח היומיומי הרווח בנושא. 

מאז פרוץ המגפה, אני משתדל לאגור בארכיוני - העמוס גם כך בכל מה שקשור ל'חרדים וסביבה', אני מצלם, מתעד ואוגר מודעות שונות, 'צווי שעה' ו'קולות קוראים' כאלו ואחרים, שכולם יחד יוצרים פסיפס מרהיב שמצביע על אחדות ותמימות דעים אצל כלל גווני הקהלים החרדים ורבניהם לסוגיהם מן הקצה אל הקצה. 

כולם יחד אומרים, כותבים, דורשים ומביעים את דעתם הנחרצת בדבר חובת השמירה הבלתי מתפשרת על ההיגינה האישית ובכלל זאת גם על הזהירות המירבית מפני פגיעה כל שהיא במרחב הציבורי ובקרב הנהנים ממנו. 

החומרים שיובאו כאן, ובעיקר מודעות שונות שבהן נתקלתי במהלך החודש והחצי האחרון, תספרנה על המודעות הגבוהה השוררת בקרב הציבור החרדי בכל הנוגע לחובתו של כל אדם באשר הוא. 

התמונות שתוצגנה כאן תהיינה שוות יותר מאלף מילים ותדברנה בעד עצמן. 

אנסה להציג את הדברים על פי סדר כרונולוגי, בהתאם להתפתחויות בשטח, ובצורה שתשקף - עד כמה שידי מגעת - את השיח הציבורי סביב הנושא להתהוותו.     

***  

יצאנו לדרך: 

מודעה שפורסמה בעיתונות החרדית ביום י"ט אדר התש"פ, בה מובעת דעתם של גדולי ישראל הגאונים רבי חיים קניבסקי ורבי גרשון אדלשטיין הנוגעת לחובת הזהירות הנדרשת מפני פגיעה כל שהיא בזולת ובאשר לשמירה המתבקשת על הבריאות. 

    *** 

בתי כנסת רבים החלו ממלאים תיכף אחר מילוי הוראותיהם של גדולי ישראל, נשמעו לקריאתם בדבר חובת הזהירות המתבקשת ובכלל זאת לחובה להישמע להוראות הרופאים ואנשי המקצוע ולפעול על פי הפרסומים הרשמיים שהם מנפיקים לציבור. 

מודעה זו תלתה בפתח בית הכנסת 'הגר"א' שבשכונת 'שערי חסד' בירושלים, תחת הכותרת 'חמירא סכנתא מאיסורא', קוראים גבאי בית הכנסת לציבור המתפללים לפעול בהתאם להוראות המתבקשות:

***

 ***

המשך יבוא אם ירצה השם בהקדם