לאחר הפסקה של מספר שנים בהעלאת רשומות, שב מר גרין לעיסוקו האהוב, מתוך תקווה כי החומרים שנאגרו אצלו, ימצאו אי"ה את מקומם הראוי מעל בימה נכבדה זו. ימים יגידו.
סיפר תלמידו של הגאון רבי נחום פרצוביץ ראש ישיבת מיר:
ביום מן הימים נכנס אליו תלמיד לבשרו על בואו בברית האירוסין, רבנו שמח
לקראתו, והתעניין לדעת במה עוסק אביו?
השיב התלמיד: הריהו 'שמש' בבית הכנסת.
"שמש", אמר לו רבינו בניחותא, "יתכן אמנם שאיננו נחשב תפקיד
נכבד בעיני ה'עולם', כי אינם מבינים את חשיבותו וייחודו, ומעלתו הנשגבה, אבל אני -
מעיד רבינו על עצמו - מעולם לא חשבתי כמו אלה שמזלזלים בשמש, עוד בימי טרוקי הייתי
מכבד את השמש ומסייע לו במלאכתו, עזרתי לו לסדר את הספרים ולשמור על נקיון בית
הכנסת".
רבנו הפליג והאריך בשבח השמש, ובאותם רגעים, סיפר הבחור, "הרגשתי
והבנתי כי הוא חושש שמא אני מרגיש שלא בנוח עם אבי שהוא שמש, ע"כ כה ארכה השיחה, כדי להניח
את דעתי".
