יום שלישי, 21 באפריל 2020

הציבור החרדי בעידן הקורונה

בס"ד

מן הסתם שאלתם את עצמכם זה מכבר: מה יותר מתבקש מאשר התייחסות של 'קילורין' בנוגע ליחס שלנו - הציבור החרדי ביחס להתפשטות ה'קורונה'. 
רציתם מן הסתם לדעת ולהתרשם: 
איך באים אצלנו הדברים לידי ביטוי, ובעיקר מהו היחס שמעניקים גדולי ישראל ורבני הקהילות השונות לסוגיהן לחובת הזהירות הנדרשת בימים אלו בפרט ובסתם ימים בכלל - באשר לשמירה על ההיגינה האישית וגם על זו שיש לה השלכות על הסביבה?
איך וכיצד נשמרים בני הציבור החרדי מפני הידבקות ולא פחות מכך, מפני הדבקתם של אחרים המצויים בסביבתם? 
האם אכן החרדי המצוי משכיל להישמר ועושה את הנדרש מאתו - בכדי שחלילה לא יאונה לו כל רע, והאם הוא מחשב את צעדיו בצורה מושכלת - על מנת שיוכל לומר על עצמו, על משפחתו ועל סביבתו: 'ידינו של שפכו את הדם הזה'?
***  

רבות כבר נכתב ומן הסתם עוד יכתב, דובר ומן הסתם גם ידובר על 'מה לא בסדר אצל החרדים' על מה 'הם לא עושים ועל מה ואיך 'היו צריכים לעשות'. 
את כל אלו ושכמותם אותיר לאחרים הנהנים מעצם הלעיסה של והחיטוט אצל 'החרדים'. 
עד כמה הם לא בסדר, ומדוע הם לא בסדר, ומה עליהם לעשות בכדי שכן יהיו בסדר, יודעים ואוהבים לעשות בעלי מקצוע בתחום - שפרנסתם ועיסוקם היומיומי באים להם מ'חפירות ההצלה' שהם מבצעים דבר יום ביומו ואינם מפספסים שום הזדמנות שנקרית בפניהם על מנת לערוך את חשבון נפשה של החברה החרדית.  
אני, כחרדי גאה מבטן ומלידה, שתורת אלוקי ישראל וציוויה השונים הם נר לרגליו, ואשר מנסה מזה שנים רבות לתרום את חלקי הצנוע לטובת הגברת המודעות והשיח הסביבתי בכל הכרוך בחובתו של היהודי סביב נושאי: הניקיון, הסדר והשמירה על סביבה נקיה ומטופחת, משתדל גם בימים אלו להפיק את המיטב הניתן, תוך מעקב צמוד והטיית אוזן לשיח היומיומי הרווח בנושא. 
מאז פרוץ המגפה, אני משתדל לאגור בארכיוני - העמוס גם כך בכל מה שקשור ל'חרדים וסביבה', אני מצלם, מתעד ואוגר מודעות שונות, 'צווי שעה' ו'קולות קוראים' כאלו ואחרים, שכולם יחד יוצרים פסיפס מרהיב שמצביע על אחדות ותמימות דעים אצל כלל גווני הקהלים החרדים ורבניהם לסוגיהם מן הקצה אל הקצה. 
כולם יחד אומרים, כותבים, דורשים ומביעים את דעתם הנחרצת בדבר חובת השמירה הבלתי מתפשרת על ההיגינה האישית ובכלל זאת גם על הזהירות המירבית מפני פגיעה כל שהיא במרחב הציבורי ובקרב הנהנים ממנו. 
החומרים שיובאו כאן, ובעיקר מודעות שונות שבהן נתקלתי במהלך החודש והחצי האחרון, תספרנה על המודעות הגבוהה השוררת בקרב הציבור החרדי בכל הנוגע לחובתו של כל אדם באשר הוא. 
התמונות שתוצגנה כאן תהיינה שוות יותר מאלף מילים ותדברנה בעד עצמן. 
אנסה להציג את הדברים על פי סדר כרונולוגי, בהתאם להתפתחויות בשטח, ובצורה שתשקף - עד כמה שידי מגעת - את השיח הציבורי סביב הנושא להתהוותו.     
***  

יצאנו לדרך: 
מודעה שפורסמה בעיתונות החרדית ביום י"ט אדר התש"פ, בה מובעת דעתם של גדולי ישראל הגאונים רבי חיים קניבסקי ורבי גרשון אדלשטיין הנוגעת לחובת הזהירות הנדרשת מפני פגיעה כל שהיא בזולת ובאשר לשמירה המתבקשת על הבריאות. 


    *** 
בתי כנסת רבים החלו ממלאים תיכף אחר מילוי הוראותיהם של גדולי ישראל, נשמעו לקריאתם בדבר חובת הזהירות המתבקשת ובכלל זאת לחובה להישמע להוראות הרופאים ואנשי המקצוע ולפעול על פי הפרסומים הרשמיים שהם מנפיקים לציבור. 
מודעה זו תלתה בפתח בית הכנסת 'הגר"א' שבשכונת 'שערי חסד' בירושלים, תחת הכותרת 'חמירא סכנתא מאיסורא', קוראים גבאי בית הכנסת לציבור המתפללים לפעול בהתאם להוראות המתבקשות:

 ***
המשך יבוא אם ירצה השם בהקדם

יום ראשון, 12 באפריל 2020

אוהבים את ירושלים נקיה - לדמותה של ירושלים בעידן משה ליאון


בס"ד

המכתב הלוטה בזה הנושא את התאריך - י"ג בכסלו התשע"ט, נכתב ומוען על ידי לראש עירית ירושלים עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה וארבעה חודשים. 
לא חסכתי אז לא בזמן גם לא במאמצים - עם סיום שלב הצגת מחשבותיי על גבי המסך, שלחתי את הטקס אל המדפסת, משם השחלתי את הדפים אל מעטפה סגורה - שבה הצטיידתי תוך שאני שם את מגמת פניי אל ביתו של ראש העיר הנבחר בשכונת רחביה. 
הנחתי את המעטפה בתיבת הדואר הפרטית שלו, והמתנתי בסבלנות לראות האם תמצאנה תקוותיי ביטוי בעולם המעשה. 
לא הסתפקתי בכך, ובחלוף זמן קצר, עת הזדמנה לי פגישה אקראית עם רה"ע, שתפתי אותו בתחושותיי. 
הוא מצדו הביע הזדהות עם תוכן פנייתי, ואיפשר לי להבין כי ימים יגידו...
האמת, הייתי די סקפטי. 
האם אכן יתכן ומשהו ישתנה ברחובותיה ובשכונותיה של ירושלים?! האם קיים סיכוי כל שהוא כי מערכת כה מסורבלת, מורכבת וגם מקובעת - תאפשר לראש עיר נבחר, יהיה אשר יהיה, שהגיח מאי שם - לשנות תפיסת עולם כל כך מושרשת, שפעמים נדמה כי כבר נחקקה לטוב ולמוטב באבניה של ירושלים?!  
מה נשתנה משה ליאון? שאלתי את עצמי שוב ושוב, מכל שאר ראשי העיר לדורותיה, שדוקא הוא יצליח לחולל את השינוי הכל כך מתבקש, מחד, והכל כך, לא נראה כעמוד להתרחש, מאידך?
ובכל זאת, מעט אופטימיות זהירה, לא מזיקה. 
לליאון, הרהרתי לעצמי, גם שמורה הזכות להוכיח את צדקת דרכו. 
החלטתי להעניק לו את הקרדיט לשינוי. 
***   

כאמור, מאז כניסתו של ליאון לתפקיד חלפו כשנה וארבעה חודשים.
עם כל יום שחולף, ליאון מצליח להוכיח כי הוא לא רק מבטיח, גם מקיים. 
הסיסמה שנחקקה בכרטיס הביקור של ירושלים, מאז היתה לעיר - יפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָת מֶלֶךְ רָב', מקבלת ביטוי בוהק בשטח. ולליאון, כראש העיר הנבחר, ישנו חלק לא מבוטל בכך.
ניכר, והדברים בולטים לעין, כי הוא אכן החליט לשים את נקיונה של ירושלים על ראש דאגותיו. 
לא בדקתי את העיר על כל פינותיה וסדקיה, אני מניח כי גם כיום ניתן למצוא בה פינות מוזנחות, פה ובעיקר שם, אבל היכן שאני כן מסתובב, ואני מסתובב בה לא מעט, הניקיון ניכר בכל פינה. 
ירושלים הולכת ונעשית יותר ויותר נקיה. נקודה. 

בהמשך, אי"ה אתן לכך ביטוי באמצעות תמונות שונות - לא רק מאותן שבהן ניבטת דמותו ותקוותו של ליאון, גם כאלה שמגיעות מהשטח עצמו. 
תקוותי כפי שבאה כאן לידי ביטוי, הגשימה את עצמה. 
התחושה הרווחת בציבור ואשר מורגשת בכל פינה הינה - כי ליאון אינו מפסיק לדבר על ניקיון. ניקיון ושוב ניקיון. 
הוא חוזר על כך שוב ושוב, מנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו על מנת להשחיל את אמונתו בצדקת הדרך היכן שרק ניתן. 
הוא אוהב את ירושלים נקיה, ומסביר לילדי העיר עד כמה חשוב שישמרו על נקיונה. 
הוא נאה דורש ובעיקר נאה מקיים. רכבי הטאטוא והניקיון לסוגיהם נראים בכל פינה, עובדי הניקיון חולפים בשכונתי שוב ושוב, והתוצאות בהתאם. 
גם אני, שבעבר הלא רחוק, נהגתי לקטר בכל הזדמנות שהיא, 'נאלץ' להודות כי משהו השתנה באוויר. 
הניקיון בירושלים עלה רמה. המציאות מדברת בעד עצמה. 
כאמור, המכתב שהונח בשעתו בתיבת המכתבים - המוצבת בכניסה למעון מגוריו של ליאון, מוצג כאן עתה וראוי לו שיהפוך לנחלת הכלל.    



***
לכבוד מר משה ליאון - ראש עירית ירושלים

שלום רב


ראשית, הרשה לי לברך אותך לרגל כניסתך לתפקידך החדש והמאתגר - חוליה בשושלת המפוארת של נציגי עמנו המשמרים את קדושתה ואת יופיה של עיר קדשנו.
היתה לי הזכות לפעול למען בחירתך, הן במסגרת תפקידי כעיתונאי - באמצעות מספר כתבות שפרסמתי בעיתון 'יתד נאמן', והן בנטילת חלק פעיל - לפני ובמהלך ימי הבחירות עצמם - לאור קריאתם של גדולי ישראל.
תפילתי, שתשרה הברכה במעשי ידיך, ותלווינה אותך ברכת השם ותפילות תושבי עירנו המייחלים להצלחתך - הצלחתם.
***
שנית, לעצם הענין.

שמחתי לשמוע כי אחת המטרות המרכזיות - שאותן החלטת להציב על סדר יומך, הינה הדאגה לשיפור פני העיר.
בהיותי פעיל סביבתי מזה שנים רבות, וכאדם שהדאגה ליופייה ולניקיונה של ירושלים, ממלאה שעות רבות מסדר יומי, אשמח לחלוק עמך מניסיוני.
בהיותי נמנה על הציבור החרדי, ובהכירי את דרכי הפעולה מקרוב, הנני סבור כי אוכל לתרום לא מעט לקידום הענין.
לצד היותי נמנה על חברי הוועדה לשמירת הסביבה, הפועלת לצד 'המינהל הקהילתי' בשכונתי - הר נוף , הקדשתי ואני עדיין מקדיש חלק ניכר מזמני לקידום והעלאת הנושא לשיח הציבורי - באמצעות כתיבת מאמרים וכתבות שונות.
בעבר, לפני למעלה מעשור, היתה לי הזכות להיות נמנה על קבוצת כותבי מאמרים הלכתיים - שהוקדשו לנושא: 'הסביבה בהלכה' במסגרת תחרות שקיימה עירית ירושלים, ואשר זיכו את המצטיינים בפרס. 
אדגיש, אין לי כל מטרה - פוליטית או כספית, מלבד הדאגה האמתית לשיפור מצב הניקיון והטיפוח הסביבתי של עיר הקודש - שבה נפלה בחלקי הזכות להתגורר.   
***
ניגש לענין.

אין זה סוד כי מצב הניקיון בשכונות מסוימות - ובכללן, כאלו בעלות צביון חרדי, אינו משביע רצון, בלשון המעטה.
אחראים לכך מספר גורמים: בין היתר - חוסר התייחסות מספקת לענין מצד התושבים עצמם.
אין כאן המקום להיכנס לנבכי התופעה, ולסיבות השונות הגורמות לתוצאות הבאות לידי ביטוי בשטח.
העובדות מדברות בעד עצמן - המצב אינו משביע רצון - בלשון המעטה.
על מנת להביא לידי שינוי המצב, אין די בשינוי המדיניות מצד גורמי העיריה למחלקותיה השונות: תברואה, שפ"ע ופיקוח. אף כי בהחלט חלק נכבד ממתין להן ביצירת השינוי המיוחל.
בהקשר לכך, אני יכול לשתף אותך: כי פעלתי בעבר, וגם במסגרת מערכת הבחירות שהסתיימה זה עתה מול מחלקת הפיקוח, שלדעתי, יכולה היתה - לו רק היה הדבר מתאפשר, להפעיל את סמכויותיה באופן משמעותי יותר.
על כך, יש וראוי להרחיב אם וכאשר יתאפשר לי לתת ביטוי לדברים.
***
ניסיוני רב השנים בתחום, הכירי את הנפשות הפועלות ואת ההתייחסות הרווחת לנושא בקרב ציבורים שונים, עשויים להיות לעזר.
כמו בתחומים רבים, גם בתחום השמירה על הסביבה - לדרכי ביטוייו השונות, הכל מתחיל מלמטה - מהגיל הצעיר, וכמובן, באמצעות החינוך ונתינת חשיבות לכך בבית פנימה.

איך עושים את זה?
זו בעצם השאלה הגדולה.

על מנת להציג את התשובה המלאה: יש לערוך היכרות בלתי אמצעית עם הנפשות הפועלות בשטח.
***

בנקודה זו, אני מבקש לתרום את חלקי.

אני יחד עם חברים נוספים הפועלים בתחום, רוצים וגם מסוגלים - כל אחד מנקודת מבטו שלו - להביא לידי ביטוי את דעתם של גדולי ישראל ופוסקי ההלכה, שלפחות כמה מן הבולטים שבהם מרבים להביע את עמדתם בנושא.

אני מבקש להציע בזאת:

ימנה אדוני ראש העיר גורם מוסמך מטעמו, אשר יתרשם מנכונותנו ומיכולתנו לפעול להעלאת המודעות בקרב בני הציבור שאנו נמנים עליו.
כאמור, יודגש שוב, אין כאן כל ענין פוליטי או מפלגתי כזה או אחר.
הדאגה ליופייה ולניקיונה של עיר הקודש עולה בחשיבותה על יתר השיקולים-הצרים, יהיו אשר יהיו.
***

תקוותי כי אכן הצעתי תזכה לתשומת הלב הראויה, ויינתן לה ביטוי נכבד בין יתר ענייניה החשובים והבוערים של העיר.

נ.ב.
למותר להדגיש, כי תוכנו של מכתב זה אינו אמור לעשות את דרכו, לפחות בשלב זה, לשום פורום ציבורי כזה או אחר.
מטרתו אחת ויחידה: להציג בפני ראש העיר ו/או מי מטעמו, את נקודת הזווית שלי ושל חבריי ואת דאגתנו ליופייה של עיר הקודש. 



בברכת
ולירושלים עירך ברחמים תשוב
ישעיהו גרין / קילורין