יום ראשון, 9 בפברואר 2014

נמצאו 'שטחים ירוקים' בבני ברק


חוברת שהזדמנה לידי לא מכבר, מספרת את סיפורה של העיר בני ברק במלאות כ"ה שנים לקיומה. החוברת פרי מעשי ידיו של אחד ממקימיה ומראשיה הראשונים, הרב יצחק גרשטנקורן, הינה בעלת ניחוח עתיק, וכוללת סקירה נרחבת בתחומים שונים, המסופרים מכלי ראשון - של מי שחווה על בשרו את חבלי היצירה מאז ימי הקמתה הראשונים ולאורך עשרים וחמש שנותיה הראשונות. עלעול בין דפי החוברת הפגיש אותי עם סיפורה המרתק של חבורה, שמנתה כמה עשרות יהודים יראי שמים מיוצאי פולין, שלא נטלו לעצמם כל הנחה, על מנת להגיע אל המטרה שאותה הציבו בפניהם - הקמתה של מושבה בארץ הקודש על טהרת הקודש.
בני החבורה, בעלי מקצועות מכובדים, זנחו מאחוריהם חיים נוחים ומרווחים, בני משפחה קרובים, ושאר מנעמים שסיפקה להם ארץ מכורתם, הפכו עם הגעתם לעמילי כפיים, המיישמים בעשר אצבעותיהם הלכה למעשה את מצוות ישובה של ארץ הקודש. קשיים רבים היו מנת חלקם של הראשונים, הם נאלצו להתמודד דבר יום ביומו עם מציאות מורכבת וקשה, אליה לא היו מודעים כלל, ואשר נפשם לא הורגלה אליה עד כה. למרות הכל, ברכת השם שליוותה אותם, יחד עם עקשנות ראויה לשמה, הפכו תוך שנים לא ארוכות את משאת נפשם למציאות מבורכת, שאת פירותיה אוכלים בניהם ובני בניהם עד ימינו אנו, בחלוף כתשעים שנה מאז הקמתה.
***
חלק בלתי נפרד מחזונם המבורך, בו ראו תנאי הכרחי לקיומה של מושבה (שהפכה עם השנים לעיר גדולה), היתה הדאגה למראה המטופח והנאה של העיר. ידעו הם היטב כי קיומן של פינות נוי ומרגוע לאורכה של העיר, הינן דבר הכרחי ומתבקש בהתהוותה של עיר מוצלחת ומשגשגת. כך, החלו ליישם עם עלייתם על הקרקע, כבר בימיה הראשונים של המושבה ליישם את משנתם הסדורה. את הרשמים מאותם ימים בראשית מיטיב לתאר הרב גרשטנקורן (שמלבד היותו איש מעש, נודע לא מעט בשמו הטוב כאיש ספר, וכמי שניחן בעט סופרים מבורכת).
תחת הכותרת 'הנטיעות הראשונות', הוא מספר את סיפור המעמד שהפך ליום חג במושבה: "...תלאות מתלאות רבות ושונות היו מנת חלקנו בשנים הראשונות, אולם בברכה אחת התברכנו והיא: 'מידת אופטימיות מרובה', אותה אמונה בלתי נשברת, כי סוף סוף יהיה טוב. זו אשר נסכה בנו אומץ להמשיך ולסחוב בעול בנינה וביסוסה של המושבה, עד שהגענו לאותן השנים, כאשר הנחנו יסודות לרוב המפעלים הקיימים עד היום בבני ברק. לא הסחנו את דעתנו אף משפורה של המושבה בנטיעות ושדרות נוי. כבר אז עלה בדעתנו ליצור פנת מרגוע במושבתנו, ובבוא עונת הנטיעה בחורף (של שנת) התרפ"ה, ערכנו חגיגת ט"ו בשבט עממית, אף יצאנו, אנשים, נשים וטף, עם הרב דמתא (רב העיר) בראש, לנטוע את שדרות רבי טרפון - אותה שדרה נאה מרובת צל המובילה כיום מרחוב רבי עקיבא ל'הר השלום'...".
***
חלפו להן ארבע עשרה שנות עשייה, בנייתה של המושבה מתקדמת ללא הרף, גם מספר תושביה גדל במקביל. שמה הטוב כבר יצא לתהילה ולתפארת למרחקים. היא תופסת לעצמה מקום של כבוד בין יתר המושבות שפארו באותה עת את ארץ הקודש. מצבה הכלכלי אף הוא נעשה בחסדי שמים מבוסס דיו, לא מעט בזכותם של בתי חרושת שונים שהוקמו על ידי תושביה - אשר חלקם העתיקו יחד עמם מארץ מולדתם את עסקיהם המשגשגים.  יחד עם שגשוגה של העיר, לא זונחים פרנסיה את טובת התושבים, ובעיקר את הדאגה לרווחתם ולצלילות דעתם. תחת הכותרת 'נטיעות', מספר הרב גרשטנקורן את סיפורם של אותם 'איים ירוקים' המפארים את המושבה:
"בט"ו בשבט (של שנת) תרצ"ט, נעשה צעד ראשון בנטיעת עצים ברחוב רבי עקיבא (רחובה הראשי של המושבה, מאז ועד הלום), עד בית החרושת 'דובק' (שכבר הספיק מאז להיעלם מן הנוף), (ובהמשך) בשנות 1942-1947, נוצרו מספר איים ירוקים קטנים, ונטעו גינות קטנות בתוך מרכז המושבה. כתוצאה מסדור של תכנית בנין-ערים, נוצרו שטחים נוספים למטרה זו, שנרשמו על שם המועצה, המגיעים ל-45 דונם". אלו הם השטחים לגינות (נכון) ליום 1.5.49, הרשומים על שם המועצה:

על יד שיכון 'הפועל המזרחי' - 4150
אזור התעשייה טקסטיל -  2600
חורשה - 7600

על יד רחוב יהושע - 630
שכונת קרית הישיבה - 10465

שכונת נויפלד-בלחטובסקי - 2970

כביש פתח תקוה-תל אביב -  1000
על יד הר שלום - 10450

ההר הגדול - 4780

בסך הכל - 44645 ממ"ר
***
מתברר שמעמד הנטיעות ביום ט"ו בשבט, הפך למעין מסורת במושבה. כך עולה מתוך התיאור הבא: "בט"ו בשבט של (שנת) תש"ז, נוטע גן ציבורי על שטח של 13 דונם במדרון הר שלום שברחוב יהושע, גן זה יקרא 'בית נוחלה', על שם החברה הראשונה שיסדה את 'בני-ברק', ושמסרה את השטח למטרה זו. לפי התכנית יבנה בו אמפיתיאטרון ל-400 איש, מגרשי משחק לילדים, אגם מלאכותי - על יד מפל מים שירד מהגבעה של הר-שלום ובית-עם. הגן הזה יפתח לקהל עוד השנה".
***
אם הזדמנתם לבני ברק בימים אלו, בחלוף שישים וארבע שנים מאז ראתה החוברת אור עולם, ומשום מה לא זיהיתם את כל אותם שטחים ירוקים שפורטו לעיל. דעו, כי אין זה אלא כשל טכני. היה ועדיין יש הרבה רצון טוב, להפוך את המושבה, שבנתיים הפכה לעיר, למקום ירוק ופורח. מקום שנעים לחיות בו, כפי שמגיע למקום, שמתגוררים בו בני תורה.   
 
הוסף רשומת תגובה