יום רביעי, 7 בנובמבר 2012

איכות הסביבה והחברה החרדית

המשפט 'איכות הסביבה והחברה החרדית' - אינו רק כותרת ונושא למאמר, זהו גם שמה של חוברת העוסקת בנושא המדובר, אולי המדובר ביותר כיום. היא מבקשת לבחון אותו מהיבטיו השונים, בעיקר מן הזווית הלא חרדית.
לו זכינו, הרי שלא רק מקורותינו היו משמשים מודל לחיקוי בכל מה שקשור לאיכות הסביבתית, כי אם גם היינו זוכים שיצביעו עלינו ויאמרו: 'ראו בני תורה אלו כמה נאים מעשיהם, כמה נאה סביבתם'.
***
'מכון ירושלים לחקר ישראל - המרכז למדיניות סביבתית', עוסק בין השאר בבחינת פתרונות למצבים חברתיים וסביבתיים שונים.
חוברת מיוחדת מוקדשת מצד המכון וחוקריו לניסיון ללמוד על יחסיה של הקהילה החרדית אל הסביבה ובעיותיה - 'מתוך רצון למצוא מסילות לליבה של אוכלוסיה זו'.
***
"כשאתה מתקרב למאה שערים הולכים העצים ונעלמים. בשכונות זכרון משה וגאולה נטועים עדיין כמה עצים מרוטים, ואחורי הבתים מצמיחים עדיין עשב בימי החורף, אבל בסמטאות המקיפות את מאה שערים ובתי אונגרין, ובתוך מאה שערים עצמה, אין עץ ואין שיח...".
נדמה כי שורות אלו הפותחות את המבוא למחקר - המבקש לעמת ולאמת תיאור זה הלקוח מתוך 'רשימות על מקום' מול המצב בשטח - יכולות וראויות היו להראות אחרת. מצבנו בתחום, אם להיות כנים עם עצמנו, יכול להיות טוב יותר, יש לנו עדיין במה ולהיכן להתקדם.
איננו זקוקים אמנם ל'מגידים' מבחוץ שיוכיחונו. גם אין זה דבר נחמד לקבל תוכחה, בפרט מגורמים שדאגתם האמיתית כלפינו, זקוקה עדיין לבחינה. יחד עם זאת, הבריחה מנטילת אחריות, בפרט במקרה כמו זה, אינה מטיבה עמנו ועם סביבתנו.
***
בנוסף, דורנו דור של 'מתקנים', עמוס לעייפה במצטטי ציטוטים מסוגים שונים ומגוונים, רבים מהם נועדו לשם קנטור וניגוח, ולא לשם שיפור איכות הסביבה - ודאי שלא זו האנושית.
מחננו, 'מחנה שכינה', עליו נמנים מבקשי דבר ה', מותקף השכם והערב על ידי גורמים שונים בשלל האשמות, חלקן חסרות בסיס לחלוטין, חלקן המועט נגרם בשל ליקויים שוליים, ההופכים בשם 'דרישת האמת' למפגע ציבורי.
אחד הנושאים, מן הבולטים שבהם, הינו 'איכות הסביבה'. בהיותו מוביל בדו שיח הציבורי-העולמי, משמש הוא כר נרחב לפעולה לא רק עבור מבקשי פתרונות מעשיים, כי אם גם ובעיקר עבור מחרחרי ריב. מדוע, הם שואלים, מעל כל גבי במה אפשרית, לא יטלו אף הם  - האדוקים - חלק בשמירת ובטיפוח איכות הסביבה?! מדוע, הם מקשים ומשתמשים לצורך ההוכחה בנתונים מהשטח, נראים הם, זאת אומרת, אנחנו, כפי שאנחנו נראים?!
לו היו דבריהם חסרי שחר, או אז מוטל היה עלינו לנהוג עמהם כפי שאנו נוהגים ביחס לתחומים נוספים, בהם אנו מותקפים על ידם ללא הרף. אולם, למצער, נדמה כי בשטח זה יש לדבריהם על מה לחול. ולא שזקוקים אנו לעצותיהם ו\או לעזרתם, אולם, יש בדבר, מלבד 'חילול השם', גם חוסר צדק משווע. שכן, דוקא תורתנו, תורת אמת, היא זו שהנחילה לעולם כולו את דרך החיים הנכונה, הטהורה והנקיה.
לבוא ולומר כי לוקים אנו בנושא של 'איכות הסביבה' הרי זה כמו להאשים אותנו בשאר ענינים שבין אדם לחבירו ובין אדם למקומו. מי אם לא אנו, ההולכים בדרך התורה, האמונים עלי שמירת המצוות, אמורים ונדרשים לשמש דוגמא עצמית ומודל לחיקוי בכל הקשור לשמירה על הסביבה ועל נקיונה?!
אמנם, תירוצים רבים נאמרו בכדי ליישב את הקושיות: מדוע בן תורה זה וסביבתו אינה נקיה ברבים מן המקרים? מדוע לא יוכלו להצביע עליו ולומר 'ראו כמה נעים בשכונתו'?
מצוקת הדיור, צוק העיתים, סדרי עדיפויות ושאר דברים שבממון, ושלל תירוצים נוספים, משמשים לנו כמפלט. נדמה כי על כגון זה ניתן להשתמש בדברי חז"ל: 'בנות ישראל יפות הן, אלא שעניות מנוולתן'.
אולם, אחר כל זאת, העיקר חסר מן השטח. יש לנו הרבה מה לתקן, יכולים וצריכים אנו לדרוש מעצמנו יותר!
***
השקפת היהדות בעניני נקיון משתקפת מכמה וכמה מצוות (לדעות מסוימות): נטילת ידים לפני ואחרי הסעודה, אחר עשיית צרכים, היטהרות במקוה, טהרת המשפחה ועוד, בבחינת 'קדושים תהיו'. וכמו שדרשה הגמרא (ברכות נ"ג:): על הפסוק בפרשתנו (ויקרא כ', ז'):  'והתקדשתם - אלו מים ראשונים, והייתם קדושים - אלו מים אחרונים'.
***
למותר לציין, כי כבר בעבר נזהרו היהודים בענין הנקיון יותר מאשר הנכרים. עובדה ידועה היא כי בעת השתוללות המגפה השחורה באירופה (בשנת ה' אלפים ק"ט), נפגעו היהודים הרבה פחות מיתר האנשים - עובדה שעוררה את זעמם ואת חשדם של הגויים, ובעטיה העלילו כי היהודים הם שגרמו למגפה (באמצעות הרעלת הבארות, ועל ידי כן ידעו להישמר מפניה). דבר שהתברר לאחר מעשה כנובע מן העובדה הפשוטה - היהודים הקפידו על נקיון (ובין השאר נמנעו מאכילת 'דבר אחר' המתגולל באשפתות - אשר אכילתו גרמה להתפשטות המגיפה).
***
אכן, הסביבה החרדית ראוי לה שתעמוד למבחן, לא רק מבחינה היסטורית, ולא רק עבור מכוני מחקר. כי אם גם ובעיקר עבור עצמה, עבור מילוי תפקידה המיוחד עלי אדמות. זהירות מביאה לידי נקיות בכל המובנים. זה תלוי בנו!
הוסף רשומת תגובה