מערכת הבחירות הסוערת, תודה להשם, מאחורינו. הפשקווילים, לצערנו, עדיין לפנינו. פיסות הנייר לצבעיהן-הקודרים ולרבבותיהן ממלאות את הכבישים, לוחות המודעות - בעיקר אלו המאולתרות, עמוסות לעייפה במה שהיו עד לא מזמן כרזות בעד ובנגד, ובעיקר נגד. קרוב לוודאי, כי אילו היו נערכים סקרים בקרב תושבי השכונות, היו מתנגדי התופעה המבישה והדוחה - שכבר מזמן הפכה לנורמה פסול(ת)ה ומזהמת, זוכים לרוב מוחץ. אם בעבר עוד ניתן היה לסבור בטעות, כי תמצא איזו שהיא דרך שתצליח למגר את התופעה, הרי שכיום, נדמה כי אבדה כל תקווה. זה המצב, וכך הוא ישאר לעד.
למה מי אנחנו בכלל שיתחשבו ברגשותינו ובדעתנו?! על הפרק מונחת מצוה גדולה, ובדרך לעשייתה מותר לעבור הרבה עברות לא קטנות. הכל כשר בפני המטרה, ואין זה משנה באלו אמצעים היא תושג. אז מה אם המציאות הנתונה בשטח ובעיקר בכבישים, תגרום לכמה אנשים נוספים לפלוט מפיהם את הטענה המוצדקת 'כמה לא נאים מעשיהם, וכמה לא נעים להסתובב ברחובותיהם של בני התורה'! העיקר, שהצלחנו, או שלא, לגרום לעוד כמה אנשים לדעת מהי דעת התורה.
***
לא נעים, לא נחמד, ממש דוחה. אבל זהו המצב, ומשום מה כל אותם קולות שנשמעים בעד ובנגד כל דעה זו או אחרת שצצה מאי שם על סדר היום, נאלמו דום. משום מה כולם מדברים: מה יהיה עתה עם עולם התורה החצוי והדואב, איך נגשר על הפערים העצומים החוצים את מחננו. מה יהיה על הדור הצעיר והמבולבל ועוד ועוד דאגות אלו ואחרות שמן הסתם יעסיקו את ציבור בני התורה לאורך שנים רבות, והלוואי שלא.
אולם, משום מה, בתחום זה, בכל מה שקשור למראה שלנו, כלפי עצמנו וכלפי אותם שמביטים עלינו מבחוץ, ומתחקים אחר הליכותינו, כאן, אין דין ואין דיין. כאן, אין תורה, ואין דין תורה. הכל מותר, וכלל לא משנה לאלו תוצאות תוביל המציאות המכוערת שנוצרה בשטח. העיקר, שהלב בפנים יהיה נקי מכל אשמה. העיקר שנוכל להטיח את האשמה בצד שכנגד.
כולם דואגים, מה יהיה, איך יראו מסדרונות העירייה ביום שאחרי, מי ישלוט, מי ידאג ליותר שטחי ציבור שעליהם יבנו עוד ועוד מוסדות ציבור, שבהם יתחנכו עוד ועוד ילדי ונערי חמד, שיזכו אי"ה לחינוך תורני מובהק. משום מה, איש לא חושב על כך, שהחינוך מתחיל בבית. בשכונה. ברחוב שמתחת לבית. בתיבת הדואר ומחוצה לה. ברחבת בית הכנסת ובכל מילימטר פנוי.
כולם זועקים על 'כבוד התורה', על 'כבוד גדולי התורה שנרמס בראש חוצות'. משום מה, איש לא שם לבו לכך, שכבודם הולך ונרמס עוד ועוד, כאשר תמונותיהם נרמסות ברגלי העוברים והשבים.
משום מה, איש לא שם לבו לכך שעובדי העיריה האומללים, נזקקים לעבוד שעות נוספות, על מנת לנסות ולהשיב את המצב לקדמותו (כאילו שקודם היה המצב טוב הרבה יותר) ומה עם המצווה הגדולה של 'לא תרדה בו בפרך'?!
***
ומה עם כל אותם לוחות מודעות מאולתרים, אשר נועדו בעיקרם לשימושים שונים ומגוונים: כדלתות לארונות חשמל, כמיכלי מיחזור נייר ובקבוקים, כפחי אשפה, כעמודי תאורה ושאר שימושים יומיומיים.
מצוה גדולה ועצומה היא לרתום את הציבור כולו למען מטרות קדושות ונעלות. אולם מי התיר להם לאותם פוחזים להפוך את השכונה שאני גר בה לאתר פסולת אחד גדול, שהופך את החיים בו לבלתי נסבלים?! מישהו שאל אותי לדעתי?! מי התיר לו לאותו פעיל בחירות ולמשלחו לפגוע ברגשותיי?!
מי התיר לו לאותו דוהר לא מתורבת להגיח בשעות הקטנות של ערב שבת, בעוד הכל ספונים בבתיהם ועסוקים בהכנות לשבת, ולהפוך, תוך כדי נסיעה פרועה, את הכבישים הנקיים למשטח פסולת נייר?!
מי התיר להם לנצל את תמימותם של יהודים טובים, המבקשים בסך הכל לחיות את שגרת חייהם בצורה רגועה, ליהנות מהליכה רגועה בעצם יום השבת. והכל, בשם התורה ודעת התורה, ובשם 'הדאגה לטובת הכלל'?!
***
'חילול השם, חילול השם נורא!' זועקות המודעות האדומות והלא תמימות מן הקירות. 'אוי לנו שכך עלתה בימינו', זועקות פיסות הנייר המושלכות על הארץ. 'אנא נוליך את חרפתנו'? זועקים מן השפה ולחוץ כל אותם מנהלי קמפיינים מוכשרים ומומחים בפילוח דעת קהל. ואין איש מהם שם על לב, כי ביום שאחרי, ישאר הקהל כולו תקוע עם הסחורה הפגומה, עם המראות הדוחים, למשך ימים, ואולי שנים.
הם דואגים להזהיר אותנו מפניו של אותו מועמד הרומס את קדושת השבת. אשרם ואשרי חלקם. אולם, בד בבד, רומסים הם את קדושת הארץ, את קדושת החיים.
'משה אמת ותורתו אמת, והם בדאים', זועקות המודעות היוצאות מבתי המדרש של מנהלי קמפיין אחר, בשמם של 'כבוד המתים', והופכים ברגל גסה את המגרש הביתי לאתר לקבורת פסולת נייר, תוך שהם רומסים את כבוד החיים.
***
הם, המחנות השונים, כולם יחד וכל אחד לחוד, סבורים אולי כי מעשיהם יקרבו אל מחנותם פנימה מישהו מן החוץ, מה שקורה בפועל, הוא ההיפך הגמור. אם מישהו עוד הסתפק האם להתקרב, די היו לו בסיור קצר ברחובותיה של עיר הקודש, ומן הסתם, גם בערים נוספות. על מנת לצאת עם מסקנה (לא) ברורה: כך לא אמורה להיראות סביבה שמתגוררים בה חרדים! נקודה.
ומה עם שאר כל הדברים הטובים שיש לנו להציע? שאלה מצוינת. התשובה עוד יותר. אם כך נמשיך להיראות כלפי חוץ, אם חלון הראווה שלנו יהיה כל כך מלוכלך, אם כל כך לא נעים יהיה להסתכל עלינו מבחוץ. ספק רב, האם כל אותם דברים טובים שיש לנו, ויש לנו המון מה להציע, לא ירדו לטמיון, יחד עם שאר הפסולת (ואין כוונתי לזו שיוצאת מבתינו), שלצערי אנו מייצרים בכמויות ענק, ובעתות מצוקה מעין אלו בפרט.
***
מה עושים, אם בכלל יש מה לעשות? בעצם, יש המון. השאלה, אם ישנו פתרון מעשי כל שהוא באופק הנראה לעין?
רבים ודאי, יאמרו: אלו צעירים, זהו רק קומץ של נוער שוליים, הרוב המוחלט אינו נוטל חלק בתופעה המכוערת. הרוב המוחלט והדומם, אין קולו נשמע.
ובכל זאת, האם לא הגיעה העת להשמיע דעה ברורה בנושא?! האם אין זה חלק בלתי נפרד משליחי הציבור, נציגיו ודובריו היודעים להשמיע את דעתם הברורה בכל נושא העולה על הפרק חדשים לבקרים?!
עד מתי נשים עצמנו ללעג ולקלס. אם איננו יכולים לפתור את כל הבעיות המעיקות על ציבור בני התורה. אולי, לכל הפחות נתעסק עם הדברים שבהם פחות או יותר, ניתן לקבל הסכמה מרובו של הציבור?
אם איננו יכולים לפתור את הבעיות הצצות בבית פנימה, מפאת ריבוי הדעות המציפות את דעת הקהל. אולי דוקא כאן בתחום זה של שמירת המרחב הציבורי והדאגה לנקיונו של חלון הראווה שלנו. אולי דוקא כאן, יוכלו נציגינו להשמיע קול ברור. אולי דוקא כאן יעלה בידם לרומם את קרנה של תורה, ושל הנשמעים לגדוליה, באמצעות חקיקה שתטיל קנסות כספיים כבדים ותקבע מסמרות ברורות, על מנת להפוך את התופעה המבישה ללא משתלמת?!
***
האם הדבר הזה הוא בר השגה? האם יתכן שינוי כל שהוא לטובה במציאות הרווחת כיום? בהחלט שכן.
הנה, דוגמה קטנה לפתרון קסם, גאוני בפשטותו:
אותה שכונה, שני אתרי בנין, את שניהם תוחמים גדרות לכל אורכם. בהתאם למנהג המקובל במקומותינו, מתבקש היה כי את שניהם תכסינה מודעות ענק וקריאות קודש, מכל הבא ליד ולעין, אשר חלקן תעמודנה הן ושאריותיהן לאורך ימים ושנים, עדי ביאת הקמפיין הבא עלינו שלא לטובה
ובכל זאת, בפועל, מבדיקה של המצב הנתון בשטח, עולה מציאות שונה, משום מה, משהו השתבש בתכנית, וכך, בעוד אחת הגדרות עמוסה לעייפה לכל אורכה כמעט, מאספלט ועד ראש במודעות ובשרידי מודעות, הרי שהאחרת, אשר הוצבה במקומה פרק זמן נכבד דיו לפני חברתה, נותרה מעורטלת לחלוטין מכל מודעה שהיא. פלא עצום. איך קורה דבר כזה? מי אחראי ל'מחדל הנורא'?
פשוט מאד. היזם ואולי מנהל הפרויקט או כל מישהו אחר שחכמתו עמדה לו, יתכן, אף שכלל לא עמדה בראש מעייניו הדאגה לגדר עצמה, כי אם לשטח שאותו היא מקיפה, ואולי כאקט של פרסומת בלבד. קם ועשה מעשה, עטה על הגדר מעטה צבעוני, מרהיב עין ונחמד למראה. כל כך יפה, עד כי אפילו כל בני שבט המדביקים פוסחים עליו במהלך מסלולם לעטיפת השכונה בשלל מודעות קודרות. פשוט מדהים.
דוגמאות נוספות? בבקשה:
חברת החשמל מאסה אף היא בשימוש המכוער שעושים מדביקי המודעות על גבי ארונות החשמל שלה? קמה ועשתה מעשה מבורך, השפריצה גושי בטון על פני הלוחות, שראשם החד אינו מאפשר לדבק שבו משתמשים המדביקים לנוח בשלום על גבם. הוסיפה עליהם צורות גיאומטריות סבירות למראה, ובכך באה הבעיה על פתרונה.
חברת אגד עשתה אף היא מעשה בנידון, החליפה את לוחות הזכוכית של מבני התחנות במקומות רבים, בלוחות עשויות רשת, התופעה מוגרה כמעט כליל.
מיכלי האשפה הענקיים האמורים לשוות מראה ירוק לסביבה ומכונים במחוזותינו צפרדעים, נוטלים חלק די נכבד בבלגן, עד כי כמעט נדיר למצוא עליהם פיסת פח פנויה מנייר. האם ניתן למצוא פתרון לתופעה? בהחלט. מנין לי זאת? הביטו נא על שכניהם שזכותם עמדה להם להיות שוכנים אחר כבוד כשהם תחומים בתוך גדרות אבן, וניצבים בפינה מוצנעת יחסית שאינה בולטת לעיני העוברים והשבים, ומקשה על המדביקים מלבצע בהם את זממם.
***
ומכאן להצעות יעול:
אולי ניתן למחזר את התופעה, להפוך אותה למודל לחיקוי ולעשות בה שימוש נוסף במקומות נוספים?
ואולי, רעיון נוסף, גאוני בפשטותו - להציב לוחות נוספים שעשויים להיות לתועלת הענין?
ועוד לא דברנו, על הגברת כוחם ותוקפם של המשטרה הירוקה / של הפיקוח העירוני / של נאמני נקיון - רבים וטובים, ואני בכללם ישמחו מן הסתם לשתף פעולה.
ובכלל, מה עם הצבת הענין כמטרה נעלה הדרושה טיפול דחוף, גם אצל נציגינו הדואגים את טובת הכלל? האם לא היה זה מן הראוי שהנושא יעלה על שולחנם ועל סדר יומם (העמוס לטובה)?
ומה באשר לצעירי הצאן, שמא הגיעה העת להחדיר בקרבם את חשיבותה של השמירה על סביבה נעימה ונקיה, כחלק בלתי נפרד מחינוכם לשמירה על ערכי תורה רבים נוספים וטובים, תוך שאיפה להענקת דוגמה סביבתית-חיובית?
אולי נזכה והנושא יהפוך למדובר. מדברים הרבה על בריאות, על נוחות, על איכות חיים, על חינוך ושאר ענינים העומדים ברומו של עולם. אני מכיר אישית יותר מאדם אחד, שהמציאות הנוכחית טורדת את מנוחתו, פוגעת באיכות חייו, ומשפיעה על בריאותו ועל שלוותו לרעה.
***
הרבה יותר ממה שכתוב כאן, ראוי היה להיכתב כאן. ועוד חזון למועד אי"ה.
אתן לתמונות הקודרות לדבר בעד עצמן. אולי יצליחו הדברים הנוקבים לחלחל לליבו של מאן דהוא, והיה זה שכרנו.
בתקווה לחיים טובים, נעימים ונקיים
***
'כך לא פורצים גדר' - גדר אתר בניה שניצל מסכנת הכחדה
***
זו לעומת זו -
זו לעומת זו -
גדר אתר הבניה משמשת כלוח מודעות ללא תשלום
***
מתקן להדבקת מודעות בניהול חברת 'אמניר'
***
גדר למחזור נייר
***
תמונות גדולי ישראל משמשות כעטיפה למיכלי מיחזור נייר
***
תמרור אזהרה לילדי ישראל מחצייה לא בטוחה, משמש כלוח המודעות של גדולי ישראל
***
על מנת שלא להשאיר את המיכל חלק מנייר
***
יורדים עד התהום
