יום ראשון, 1 באפריל 2018

כשהיעלים בכיכר ערגו למים - רשמי סיור ביישוב רכסים


כשמבטי היעלים המוצבים בכיכר הכניסה לגבעה ג' של היישוב רכסים הופנו לעברו של ראש המועצה הרב יצחק רייך, ורק השתקפותן במי התעלה הצבועה כחול נעדרה, הפנמתי סופית את התובנה - רכסים היא לא מה שהיתה.
כמעט 25 שנים חלפו מאז שנדדתי מכאן. רכסים עשתה מאז דרך ארוכה. מי חשב אז על יעלים. מי חשב שהן יענינו את ראש המועצה. עד כמה שזה נשמע מפתיע, הן מעניינות אותו בהחלט. אפשר כמעט לומר שהוא מכיר כל אחת בשמה, לו רק היה להן שם.
הוא גם יודע מי מהן נמצאה לפתע בוקר אחד כשהיא חסרת קרניים, וגם דאג שבבוקר שלמחרת כבר תושבנה אליה, לתפארת הכיכר.
"הכל כאן עיצוב עצמי", הוא משתף אותי תוך שאנו חגים סביב הכיכר, "יש כסף לטיפוח, אין כסף לאדריכל נוף. לעשות הרי צריך, אז אנחנו עושים מה שאפשר".
ומה עם קצת מים בתעלה?
רייך:
"כשיהיה כסף, יהיו מים. בינתיים, היעלים שורדות איכשהוא את החום, כמונו.   
ולמה דוקא יעלים?
רייך:
"ראינו כמה הצעות, החלטנו ללכת על זה, כי זה יפה".
בהחלט.  
אפילו תאורה יש כאן להאיר ליעלים, וגם לעוברים והשבים בשעות החשכה, צמחיה מרהיבה גם יש, גם מערכת השקיה אוטומטית, אבל  מים לא יזרמו כאן בתעלות בעתיד הקרוב.
לא שבלי היעלים והשחפים שגם אליהם נגיע בהמשך, אין לרכסים במה להתגאות. יש, והרבה.
"רכסים התברכה ביופי טבעי", מציג בפניי ראש המועצה את מרכולתו, "מעטים כמוה בארץ, זהו מקום יפהפה עם איכות חיים וסביבה, ועל כך אמר לי 'המשגיח' - הרב דב יפה, זמן לא רב בטרם פטירתו: 'ארץ ישראל קדושה, צריך לשמור על הארץ ולנקות אותה'".
רבי דב יפה 
צילום: ברוך יערי

הוא גם טרח והעלה את הדברים על הכתב: "חשוב שגם במועצה וגם התשובים ידאגו כל אחד למה שראוי ליופיה של ארצנו הקדושה, וכל שכן שמקומנו הוא מקום תורה וזה כבוד התורה. וכל שכן שראוי לשמור לע הרכוש הציבורי. והמשתדלים יתברכו מאדון הברכות". דב יפה.   
ואיך עושים את זה?
רייך:
הרבה חינוך והסברה בקרב הגיל הרך. בעולם הגדול, קוראים לזה 'חינוך סביבתי'. אנחנו כבני תורה איננו זקוקים לאנשים מבחוץ שיבואו ויסבירו לנו על הערך של נפלאות הבריאה ועל חובתנו 'לעובדה ולשמרה'.
אנחנו כן משתדלים לעסוק בנושא, ואף מקדישים לשם כך פעילות מיוחדת, שבאמצעותה לומדים הילדים על חשיבות ההתבוננות בנפלאות הבריאה ובסביבה שבתוכה אנו חיים.
בין שאר הדברים, לומדים הילדים על החובה לשמור על רכוש הכלל, ועל כך שרשות הרבים - כשמה כן היא.
מי שאחראית לכל הפעילות הזאת, היא אשה חרדית שמתמחה בהעברת מסרים אלו. היא נוהגת להגיע הנה לעתים תכופות, ומקיימת פעילויות שונות סביב הנושא.
אנחנו מקבלים משוב חיובי הן מצד ציבור ההורים והן מצד הילדים, ובעצמנו אנו מתרשמים עד כמה יש לכך השפעה חיובית בשטח".   
***
חוויה מתגלגלת

הנסיעה לצדו ראש המועצה ברחבי היישוב היא חוויה מתגלגלת, לא רק בגלל שהוא נעצר על כל צעד ושעל, ופותח בשיחה עם עובר אורח זה או אחר - שמצא לו דוקא הרגע את הזמן לברר את מצב חשבונו. לא פחות מכך בגלל ההשוואה בין מה שהיה כאן אז לבין מה שיש כאן עתה.
עזבתי מעט לפני שהוא הגיע לכאן, והוא זה שבעצם מספר עבורי את הסיפור של מה שהתחדש כאן מאז.
סוג של שיבה למקורות...
מתי נפל לי האסימון? כשהגענו לסופו של רחוב 'דרך הרב', ירדנו מן הרכב, וראש המועצה מצביע אל עבר הבנינים שהתאכלסו זה עתה בגבעה ג'.
בשבילי, שתפתי אותו, המקום הזה היה ונותר - היציאה אל השביל ההררי שדרכו 'חסן' המיתולוגי היה צועד עם חמורו אל עבר 'איזבדאת'' - הכפר הבדווי הסמוך לטבעון. 
מאז, חלפו שנים רבות, חסן מן הסתם כבר לא נראה כאן בנוף, על החמור אין מה לדבר, השביל אמנם קיים, אבל רכסים צעדה מאז כברת דרך ארוכה.
עד כמה ארוכה?
לא רק אני התפעלתי, גם הצלם הירושלמי יצא מגדרו, והבטיח לשוב לכאן בקרוב ממש עם רחפן ולצלם הכל מלמעלה. "לא רואים בניה כזאת בשום מקום, זה מזכיר סגנון של מושבה אמריקאית...", הוא מרעיף דברים בשבחו של הסגנון, גם אני.
***  
צובעים את המעקות

"נמשיך", מציע רה"מ, ומאפשר לי לנצל את דקת הנסיעה עד להגעתנו אל היעד הבא, בכדי להציב בפניו שאלה מתבקשת:
עם כל הכבוד שאני רוחש למצטרפים החדשים אל היישוב, מה עם הדאגה לישנים - 'דרך הרב' למשל, כפי שאני מבחין, עשתה דרך ארוכה מאז שיצאה לדרכה, לא מגיע לבנינים שלה קצת טיפול חיצוני? 
"בהחלט", הוא מסכים איתי, "וחבל שאתה מתפרץ לדלת פתוחה. מגיע להם והם גם יקבלו, אי"ה. אנחנו פועלים בימים אלו להשגת תקציב עבור 'שיקום שכונות'. בשלב הראשון נבצע אי"ה שיקום ברחוב 'הוורדים' - הוותיק, בניני 'דרך הרב' יכנסו אי"ה לשלב ב'.  
אגב, אם שאלת על שיקום, מה שאנו רואים כאן עתה, בהחלט עונה על ההגדרה - זוהי חבורת בני נוער מקומית, שבמקום לשבת על הגדרות בחוסר מעש, נטלה יוזמה והחליטה לצבוע אותן.
יש כאן בעצם שילוב מעניין, היוזמה הזאת יצאה לדרך (הרב), בעקבות פניה של מנהל מוסד חינוכי שהציע לי לפעול יחד למציאת תעסוקה הולמת עבורם, הם הרוויחו, המועצה מרוויחה, התושבים מרוויחים".

כל הדרכים מובילות לכיכר המועצה

סיבוב קצר בגבעה א', עבור ב'דרך הרב', וממנו לרחוב 'הרב קוק', מוצא אותנו שוב בכיכר המועצה.
ואם כבר בנשכחות עסקינן, אז מאז שקולו של מנחם בגין המנוח הדהד כאן, מן הסתם באיזו-שהיא בעצרת בחירות או בסביבתה, חלפו במועצה לא מעט קדנציות, היישוב השתנה, גם מרקם התושבים כבר לא מה שהיה, קרוב לוודאי שהיום בגין לא היה מצליח לקושש כאן קולות, בקושי מנין.
נכון להיום, מי שממלאים את הכיכר בנוכחותם, אלו הם הדקלים המיתמרים לגובה, ומספקים הוכחה נוספת לפעילות הפיתוח הענפה החופפת על היישוב כולו. 
תיאורטית, הוא יכול אמנם לפקח על הנעשה כאן מלשכתו המרוחקת מרחק של כמה עשרות מטרים, אבל משם לא יוכל לתפוס שיחה ולדרוש בשלומו של רבי אברהם.
רבי אברהם, כפי שמכנה אותו רבי יצחק רייך בחיבה, הוא כנראה וותיק המנקים ביישוב, וחשוב לראש המועצה להעניק לו מילה חמה, ועל הדרך, גם להעניק לו הזדמנות לומר מילה לתושבים.
כולם מכירים אותו, הוא ניצב כאן על משמרתו מדי בוקר, ובעצם עושה את מה שכולם היו אמורים לעשות, לשמור על הניקיון. 
חם היום, אבל את המשמרת שלו הוא לא יסיים לפני שהכיכר תהיה נקיה, ולא רק היא, גם כל מה שמסביב.
"מה שלומך רבי אברהם?" מתעניין אצלו ראש המועצה,
"ניקיתי היום את גן השלום", הוא משתף אותו בהתפתחויות.
אבל בשביל שהשלום ימשיך לשגשג, צריך את העזרה של התושבים, ו"כואב לי למה בדיוק אחרי שאני מנקה, הכל מתלכלך שוב, צריך יותר להתחשב. בסך הכל זה המקום של כולנו. אני שמח לשרת את הציבור, אבל לא פחות חשוב שגם הציבור יתן את החלק שלו", הוא חולק עמי מניסיונו ומפציר בי לשמש לו כשליח להעברת המסר, השתדלתי.כדי שגן השלום ימשיך לשגשג
'השלום', לפחות החלק העליון של הגן בעל שלושת המפלסים, נקטע משום מה ברגעים אלו ממש.
"אנחנו אמנם בתנופה של פיתוח", משתף אותי רייך, "אבל אסור שהדברים יבואו על חשבון הבטיחות. הגיעו לכאן ממכון התקנים, ובדקו מה שבדקו. מה שאתה רואה כאן עכשיו, זהו יישום של המסקנות.
כרגע עסוק צוות מחלקת שפ"ע בפירוק המתקנים המעוברים אחר כבוד למתחם התחזוקה. בקרוב מאד אי"ה, אני מקווה שנראה כאן התחדשות של הגינה.
אך אל דאגה, במפלסים הנמוכים של הגינה, ה'שלום' ממשיך לשגשג, זה גם לא היה בזמנך", קובע ראש המועצה.
מה שנכון, נכון.
***
כשהסטנדר הופך לסמל

עם היציאה לשלב ב' של הסיור המודרך, בדרכנו לגבעה ב',  עורך לי רייך היכרות עם 'כיכר הישיבה' - שגם היא עברה מתיחת פנים מחודשת. 
מכאן מסתעפים להם הרחובות: 'הגפן', 'עוזיאל' ו'שמעונוביץ' - שבבית מספר 9 שלו חלפו עלי ילדותי ונערותי, והישיבה הממוקמת בפתחו של הרחוב, וגם תופסת חלק נכבד ממנו, היא שנתנה לכיכר את שמה. 
סטנדר עם כיסא של פעם עשויים עץ אמנותי משולבים במרכזה. אין ספק, זוהי כיכר ייחודית מסוגה, כיאה וכנאה למקום תורה, סמל מובהק לצביון היישוב שהישיבה והסטנדר ניצבות במרכזו ומתוות את דרכו.
צילום: המועצה המקומית רכסים ***
האנייה הפליגה, השחפים נשארו לרחף בכיכר

הדברים מקבלים המחשה בשטח עם הגעתנו ל'כיכר השחפים', בגינה הסמוכה עמדה פעם אנייה. ולפני כן, בטרם הגעתה, אם אינני טועה, נהגנו לכנות את המקום 'גן ההרפתקאות'. מים רבים חלפו מאז בנחל הקישון, האנייה גם היא הפליגה לדרכה. במקומה הגיעו השחפים הממלאים את הכיכר, והופכים אותה לנאה ומטופחת.
לרייך, כך אני מתרשם, חשוב שלא רק הכיכר תהיה מטופחת, גם הסביבה שלה, וגם יתר השטחים הציבוריים שאנו חולפים בהם, בדרכנו לגבעה ג'.  
הוא גם מצליח לערוך חשבון של אחד ועוד אחד, ולהבין את פשר הימצאותם של קרטונים רבים לצד הכביש.
"אני לא היחיד שחשוב לו איך יראה היישוב", הוא משתף אותי, "ישנם מספר פורומים פעילים של תושבים, שמבקשים לתרום משלהם לשיפור המצב הקיים. הם גם מבקשים שנשתף אותם בתכניות שלנו ונקשיב למה שיש להם לומר. אנו אכן עושים זאת, ואף מיישמים את הדברים בשטח".  
***
כשראש המועצה חשש להתייבשות

"תאמר בבקשה ליוסי שהמים אינם זורמים", מבקש רייך מעזרו המסור בעת שאנו חולפים לצד 'גן הרימון', בדרכנו ל'גבעת הפרסה'.
"השקענו כאן למעלה ממילון שקל", הוא משתף אותי, "אז נכון שזהו לא תפקידו של ראש המועצה לבדוק אם מערכת המים עושה את שלה, אבל אם אנחנו כבר כאן, חשוב לי לוודא שההשקעה מצדיקה את עצמה".
'הרימון', שניצב לתפארה במרכזה של הכיכר הסמוכה, הופך את הסביבה כולה למרשימה ומטופחת. יחד עם הנוף הנשקף מן המקום, נראה כי בהחלט יש לדברי רייך על מה להתבסס. הטיפוח, אכן מורגש היטב בשטח.
"ההצללות שבהן אתה מבחין בגינה", הוא מסביר, "הינן תוצאה של מדיניות חדשה. אם יש גינה והיא נועדה לאפשר לאימהות לשהות בהן לצד ילדיהן, חשוב לנו שהן תוכלנה להפיק את המירב. לא רק הן, גם הילדים.
הגינה הזאת משמשת דוגמה טובה לתוצאה מבורכת של שיתוף פעולה בינינו לבין התושבים. שמענו מה שיש להם לומר, והשתדלנו ליישם את הדברים בשטח.
המתקנים, אם תשיב לב, מאפשרים למספר רב של ילדים לשהות בהם בו זמנית. זהו פרט נוסף וחשוב, שהנחה אותנו בהקמת הגינה".
***  
וכמה מתאים, הסיור מסתיים ב'כיכר מרן' - התכונה הסובבת את 'כיכר מרן' - אשר תנציח את זכרו של הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, ותקדם את פני הנכנסים בשער היישוב.
כמעשה האמן אשר ב'כיכר הישיבה', גם כאן ישולבו בה מעשי ידיו להתפאר ובחרושת עץ, שלחן לימודו והספרים אשר היו מונחים עליו, ולצדם הגלימה המפוארת, כולם יחד יפארו את הכיכר בנוכחותם, ויעלו לזכרון תמיד בעיני החולפים לצדה, למען יוכלו לקיים בעצמם 'והיו עיניך רואות את מוריך'. 
צילום: המועצה המקומית רכסים
הוסף רשומת תגובה