יום שני, 31 בדצמבר 2018

האם לקבל לעבודה מורה בעל הופעה מרושלת?





'אני מְרַכֵּז מגמה מסוימת בבית ספר חרדי', כותב אדם פלוני במכתב לרבינו המרא דאתרא שליט"א. 'חלק מתפקידי הוא לשבץ מורים מקצועיים. לאחרונה נתקלתי בקושי גדול במציאת מורה למקצוע מסוים, והגעתי למצב שכמעט החלה שנת הלימודים ועדיין לא מצאתי מורה מתאים'.
האיש ממשיך וכותב: '‏ברגע האחרון הגיע אליי מורה, פנסיונר חרדי, עם הנתונים הנדרשים. שמחתי מאוד שמצאתי מורה מתאים, ובפרט שהוא מנהל אורח חיים חרדי, המתאים לבית ספרנו, ומה גם שהוא הפגין רצון גדול לקבל את העבודה.
ברם, ‏בפגישתי הראשונה איתו, ראיתי שהופעתו החיצונית מאוד מרושלת, ואינה מכבדת את מקצוע ההוראה. אף שהדבר הפריע והטריד אותי מאוד, בכל זאת פעלתי לקליטתו בבית הספר כמורה מן המנין.
לקראת הראיון שנקבע לו עם המנהל, התקשרתי אליו וביקשתי ממנו להקפיד מאוד על הופעתו החיצונית. "תשתדל להיראות נכבד, עם בגדים מגוהצים ונקיים, וכל מה שקשור לכך", ביקשתיו בנועם.
אבל כשהאיש הגיע לראיון, נדהמתי לראות את הופעתו המרושלת. הוא היה לבוש חולצה מלוכלכת, ואף נדף ממנו ריח רע מאוד.
‏אבקש לשאול: מחד גיסא, אני זקוק לסוג כזה של מורים, ומאידך איני יכול לקבלו עם הופעה מרושלת שכזו. האם להודיע לו שאם ימשיך להגיע כך, איאלץ לשלוח אותו לביתו? ‏והאם בנוסף לכך יש לחשוש לחילול ה' של מורה חרדי המופיע בצורה כזו?
הגר"י זילברשטיין השיב כדלהלן. יש רשות למרכז המגמה להביע את דרישותיו בפני מועמד לקבל את התפקיד, כולל דרישה להופעה מסודרת, כיאה למורה לילדי ישראל. ואפשר לומר זאת בצורה חד-משמעות שאינה משתמעת לשני פנים.
הסיבה לכך היא, כיון שמורה המופיע בכיתה בצורה מרושלת, לבוש בבגדים מלוכלכים, גורם שדבריו לא היו נשמעים, כמו שאמר שלמה בחכמתו "חכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים" (קהלת ט' ט"ז). הוא גם יהיה ללעג וקלס בעיני תלמידיו, שלא יקבלו ממנו מאומה.
‏אמנם ראוי גם לנסות לברר את מצבו האישי של המועמד, כיון שיתכן כי הופעתו המרושלת נגרמת בעקבות מצבו בביתו עם רעייתו. ואף יתכן שאשתו אינה בקו הבריאות, ולכן אינה יכולה לדאוג ולטפל בפרטי לבושו ולהעמידו על רגליו, כדברי הגמ' ביבמות (ס"ג ע"א), אשכחיה רבי יוסי לאליהו, א"ל כתיב "אעשה לו עזר" במה אשה עוזרתו לאדם? א"ל, אדם מביא חיטין, חיטין כוסס? פשתן, פשתן לובש? לא נמצאת מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו"? ע"כ.
‏זאת, ועוד; מורה המשתייך למגזר החרדי, צריך לדקדק בהופעתו החיצונית, כמו שאמרו בגמ' שבת (קי"ד ע"א) 'ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא רבב (כתם של שומן) על בגדו חייב מיתה; לפי שכבוד התורה הוא שיראה הגון וחשוב. שנאמר (משלי ח'): "כל משנאי - אהבו מות". אל תקרי משנאי אלא משניאי, ותלמיד חכם שיוצא בבגד עם רבב משניא את התורה בעיני הבריות, היות והם אומרים: אוי להם ללומדי התורה, שהם מאוסים ומגונים. ולכן הוא חייב מיתה. ע"כ. ומורינו ורבותינו דקדקו בזה מאוד.
כך למשל מסופר על רבנו מרן הגאון רבי שמעון שקופ זצ"ל, ראש ישיבת גרודנא, שגידל רבים מראשי הישיבות של הדור שעבר, שעם היותו עני מרוד ולא היו בידו מעות לרכוש בגדים כפי הצורך, היה מקפיד מאוד על נקיות בגדיו ('תורה יבקשו מפיהו', עמ' 246).
ועיין בחשוקי חמד (עבודה זרה, ט"ז ע"ב) מש"כ בענין תלמיד חכם שיש לו בגד עליון ישן מאד, אך מקפיד על נקיותו, האם ראוי שיהדר בלבושו, ויקנה מלבוש יפה, או כיון שמקפיד על נקיותו, אע"פ שאינו מבהיק לא יחליפנו?
‏וכן סיפר אחד מתלמידיו של מרן הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל: פגשתי את רבי אליהו לראשונה בשנת תשי"ז בכפר חסידים כאשר כבר הגיע לגבורות ונאבדה לו ראייתו באחת מעיניו. והנה, למרות זקנותו וראייתו הלקויה, לא נמצא רבב על בגדיו. ולמרות שמעולם לא נתן לאדם אחר לנקות את בגדיו ולצחצח את נעליו. והיה עושה זאת בעצמו, בכל זאת נראה תמיד מבהיק בנקיונו ('לב אליהו', חלק א', עמ' 83).
‏ומעשה שהיה עם מרן הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, שירד מביתו לנסוע ברכב למקום רחוק, כדי להשמיע דרשה ברבים. אך לפני שנכנס למכונית הבחין ברבב כלשהו על בגדו. הוא לא חס על טרחתו, ועלה שוב במדרגות שלש קומות אל מעונו, החליף את מעילו, ורק אז יצא לדרכו ('וזאת ליהודה', ט"ז, עמ' 221‏).
וע"ע במש"כ בחשוקי חמד (מכות, י' ע"א) בתלמוד תורה הזקוק למלמד, ויש שני מועמדים, אחד עטור זקן ולבושו מלבוש יהודי, והשני מסביר טוב יותר את הגמרא, אך איננו עטור זקן, ולבושו כלבוש העמים; את מי להעדיף? ‏ומו"ח הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה חוזר ומדגיש כמה וכמה פעמים את האיסור החמור על בן תורה לצאת לרחוב עם רבב על בגדו, והוסיף, שאנו מחוייבים להצטייר בעיני הבריות כאנשים נימוסיים והגונים, נקיים מכל שמץ של עוולה, כדי להקהות את עוצמת ההסתה הנוראה המשתוללת בחוצות.
‏ולכן, אפשר ונכון לומר למורה המועמד, להקפיד על נקיון הלבוש, ואם אינו יכול לעמוד בתנאי זה, אין לקבלו למשרה המבוקשת. אמנם יש לבדוק את הרקע לרשלנותו.

אין תגובות: