'אל התלמיד', זו שמה של חוברת דקה (ל"ב עמודים בסך הכל) בעלת
ניחוח עתיק, עדין וקסום, שהזדמנה לידי - הראשונה שיצאה לאור על ידי 'הוצאת משען
לתלמודי תורה בארץ ישראל' (הלשכה הראשית בירושלים), במסגרת 'סדרת חוברות לבני
הנעורים'. היא ראתה אור לפני 65 שנה, בחודש שבט של שנת התש"ט, כמהדורה שניה.
כאשר קודמתה הופיעה כבר בחודש אלול של שנת התרפ"ב - 27 שנים קודם לכן.
מחברה הוא הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, מי שנודע כמחבר
פורה של ספרי הלכה והגות, בנוסף לעמידתו בראש מוסדות 'עץ חיים' - מראשוני תלמודי
התורה בעיר, ומן הגדולים שבהם - במשך מאה שנים ויותר.
***
מהדיר החוברת המנוקדת, הרב ישעיהו אריה דבורקס, מביא
בפתחה דברים אחדים: "אנו מוסרים פה בידיכם מחברת יקרה מאת מחבר יקר. במחברת
זו אצור נסיון כביר של חכם התורה וחכם החיים, והיא נועדה לחניכי תלמודי-התורה. היא
כתובה בלב מלא אהבה לתלמידים ובשפה קלה ומובנת".
בין יתר הדברים הפונים אל התלמיד, כלולות הוראות ועצות
שונות, העשויות להיות לו לתועלת - כפי שפותח המחבר בדבריו: '...בני לדברי הקשיבה,
לאמרי הט אזנך! דע, כי כל אשרך בחיים תלוי בחנוך ילדותך. מילדות תבוא לשחרות,
ומשחרות לזקנה. הדרך אשר תתווה לך בנערותך, היא אשר תוליכך ותלוך עד זקנה ושיבה,
ומהלימודים אשר תספוג היום, תשפיע אחר כך על בניך ועל חבריך ועל תלמידיך אתה,
ובניך ותלמידיך לבניהם ותלמידיהם הם, עד סוף כל הדורות.
הבט נא אל האנשים שכבר באו בימים, וראה מה רבו השינויים,
שנשתנו זה מזה, רבים מהם גדולים וטובים, צדיקים, אהובים וברורים, נוחים ומכובדים,
ורבים קלי ערך, שחברתם שנואה. המקור לניגודים - הוא חינוך ילדותם. כל אחד ואחד מהם
נתחנך על פי דרכו, וגם כי הזקין לא סר ממנה.
זקן אחד קבל ואמר: חבל שימי הילדות והחינוך באים לראשונה
וימי הזקנה והידיעה באים לאחרונה, אילו באן להיפך - כמה ידע החניך להוקיר את
חינוכו.
בחינוכך מטפלים אמנם הריך, רבותיך ומדריכך, הם העמלים
הרבה להעלותך על סולם השלמות. אבל המדריך הגדול ביותר בשבילך, הנך אתה בעצמך.
המחנכים יכולים רק להורות לך הדרך, להטותך אל הישרה וללמדך. אולם הלב המקשיב, המוח
המשיג, והאוזן השומעת - לך הם וברשותך. אם הקשבת ושמעת לקול מלמדך - אשרך וטוב לך.
ואם לבך הקשית ואוזנך אטמת - לשוא כל עמלם. אם אין אתה לך - מי לך? פלס מעגל רגלך,
וכל דרכיך יכונו!"
***
ט"ו פרקים מכילה החוברת, כל אחד מהם, מתפרס על שני
עמודים לא גדולים. פרק ו' נושא את הכותרת - 'נקיון סדר ומנוחת הנפש', ומפנה אל
התלמיד את הדברים הבאים:
"אל תלכלך בגדיך ופניך, ולא תתראה בניוולך, חפציך
ובגדיך יהיו תמיד נקיים, ולא ימצא עליהם רבב ולכלוך, ומכל שכן על גופך.
הסדר - אין גבול לערכו. המסודר יש לו תמיד פנאי, ומעשיו
מצליחים, אף שאיננו אץ ורץ. והמבוהל נחפז וממהר ותמיד אין לו פנאי, ואינו מצליח.
האיש שלא התרגל בילדותו לסדר ומשטר, סובל הרבה בגדלו ואין נחת לו. הסתגל מימי
הילדות לחיות חיים מסדרים. פשטת בגדיך- הנח אותם תמיד במקום מיוחד. לתרמיל ספריך
וחפציך בחר לך מקום מיוחד, ואל תפזרם במקומות רבים. אל תשנה מקומותיהם פעם בפעם,
אל תחוס על השעה הקצרה, שאתה מבטל לסגור בגדיך וחפציך - הפסד שעה קצרה זו ימנע ממך
אחר כך הפסדן של שעות הרבה.
אל תבלבל מעשיך זה בזה, ולא יתבלבלו גם דבריך ומחשבותיך.
וכבר אמר רבי זונדל סלנטר זצ"ל (ממייסדי תלמוד התורה 'עץ חיים'): 'המבולבל
בהנחת חפציו, והבלתי מסודר במעשיו, מבולבל גם במחשבתו ולא רק בעניניו החומריים,
אלא גם בעניניו הרוחניים, וקשה לו לצמצם את מחשבתו גם בעבודת ה' - זו תפלה.
הסדר מוביל למנוחת הנפש, המאשרת את חיי האדם".
***
בחיתומה של החוברת מצויה אגרת הפונה אל ההורים, באמצעות
י"ד נקודות, שאותן מבקש המחבר כי יאמצו לעצמם:
בנקודה י"ב מתבקשים ההורים - 'להשגיח שיתרגל בסדר
ונקיון, ולא ללכלך ולא לקלקל ולשבר'.
***
לי לא נותר אלא להצטרף לייחול: " 'וישמח אביך ותגל יולדתך',
ויבורכו מפי הבריות - 'ברוכים הם שילד שעשועים כזה ילדו, ברוכים הם שבן יקיר כזה
גדלו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה