יום שבת, 7 במרץ 2015

כך לא בונים גדר

כהמשך לרשומה הקודמת, ממנה ניתן להתרשם, כי הדבקת המודעות הפיראטיות מעסיקה את המופקדים על נקיונה של העיר.
מצורף מכתב שאותו הפניתי לסגן ראש עירית ירושלים. אם יחול שינוי כל שהוא בשטח, אדווח כאן אם ירצה השם.

לכבוד עירית ירושלים
באמצעות סגן ראש העיר הרב ישראל קלרמן
הנידון:
חקיקת חוק-עזר עירוני - שיחייב כל יזם / קבלן המגדר את שטח הבניה הנמצא תחת שיפוטו, לצפות את גדר המתכת בציפוי ידידותי לסביבה ונעים לעין.
להסברת חשיבותו של חוק זה אשתמש בהמחשה מן השטח:
אקח כדוגמה את שכונת הר-נוף בה קיימים שני אתרי בנין, את שניהם תוחמות גדרות לכל אורכם.
מבדיקה של המצב הנתון בשטח, עולה המציאות הבאה:
אחת הגדרות עמוסה לעייפה לכל אורכה במודעות ובשרידי מודעות מסוגים ומצבעים שונים.
האחרת, לעומת זאת, אשר הוצבה במקומה פרק זמן נכבד דיו לפני חברתה, נותרה מעורטלת לחלוטין מכל מודעה שהיא. פלא עצום. איך קורה דבר כזה?
פשוט מאד. היזם ואולי מנהל הפרויקט או כל מישהו אחר שחכמתו עמדה לו, יתכן, אף שכלל לא עמדה בראש מעייניו הדאגה לגדר עצמה, כי אם לשטח שאותו היא מקיפה, ואולי כאקט של פרסומת בלבד. קם ועשה מעשה - עטה על הגדר מעטה צבעוני, מרהיב עין ונחמד למראה. כל כך יפה, עד כי אפילו כל בני שבט המדביקים פוסחים עליו במהלך מסלולם לעטיפת השכונה בשלל מודעות קודרות. פשוט מדהים.
מתברר, שמדביק המודעות המצוי, כשהוא נתקל בגדר מושקעת חוזר לאחוריו. הוא הרי אינו מעוניין להשחית סתם כך. כי אם פשוט לבצע את מלאכתו לשביעות רצון מזמין המודעה.
מדוע הוא בכל זאת מדביק ללא אבחנה על גדרות שטחי-הבניה, הרי הן לא יועדו מלכתחילה לשם כך?
ההסבר לכך, פשוט מאד: יש צורך בראשון ש'יפרוץ' את הגדר - שיחליט להפוך אותה ללוח מודעות. הבא אחריו כבר יעשה את הצעד המתבקש מבחינתו - הוא יצרף מודעה נוספת לזו הקיימת. עם הזמן תהפוך הגדר ללוח מודעות (לא) רשמי.
מדובר במחזה נפוץ ושכיח במחוזותינו, שנדמה כי לא יועילו כל הסברים, על מנת לעוקרו מן השורש.
המציאות מדברת בעד עצמה - רק גדר מושקעת ונעימה לעין, תמנע מאותם מדביקים מלבצע את זממם.
מבירור שערכתי עולה, כי בארצות הברית לדוגמה, הדבר מעוגן בחוק. הקבלן / היזם מחויב לדאוג לכך שהגדר תהיה 'שקופה' - ככל הנראה מסיבות נוספות של שקיפות וכדומה.
נדמה כי הגיע הזמן לחולל את השינוי המתבקש. לא יעלה על הדעת כי תושבים סמוכים לאתרי בניה יסבלו פעמיים לכל אורך תקופת הבניה - גם מעצם הבניה וכל הכרוך בה, וגם מתופעות לוואי נוספות הנגזרות מן המציאות הנתונה בשטח. מדוע עליהם להשלים עם מציאות שנכפתה עליהם - בה הם מוצאים עצמם ביום בהיר, מתגוררים מול אתר בניה, שמלבד כל הטרדות וחוסר הנעימות שנגרמים ממנו, הגדר שמקיפה אותו לצרכי בטיחות - באופן רשמי, הופכת לאתר הנצחה של פסולת נייר מוזנחת?!
ומכאן להצעת הייעול:
אולי ניתן למחזר את התופעה, להפוך אותה למודל לחיקוי ולעשות בה שימוש נוסף במקומות נוספים - כל זאת, כאמור, באמצעות חקיקת חוק-עזר עירוני, שיחייב את היזמים בהתקנת גדרות שיתנו פתרון הולם לבעיה. 
מכאן יוצאת הקריאה לחברי מועצת העיר: אנא, טלו לידכם את היוזמה המבורכת -להפוך את עיר הבירה שלנו, לעיר יפה, נקיה ואסתטית יותר. בידכם הדבר. תושבי העיר יעריכו את פועלכם המבורך, והצלחתכם בחיסול נורמות פסולות ומכוערות, תציב אתכם במקום מכובד בספר דברי הימים של עירנו המשגשגת.  
***
 כך נראית גדר מושקעת (סליחה על הרזולוציה הנמוכה)
 
כך נראות גדרות לא מושקעות, המשמשות כלוחות מודעות, והופכות את הסביבה למשהו שמזכיר מחנה פליטים ממוצע.
 
בתקווה להתגשמות החלום
ישעיהו גרין
 
 
 

אין תגובות: