משהו מתחיל לזוז בסביבה

 

 

 

 

 

הידד לאלעד

אז למי להאמין? למחמאות שעירית אלעד מעניקה לעצמה, וכפי שאכן ניתן להתרשם מן המצב השורר בשטח באופן כללי. לעובדה שזכתה בתחרות דגל היופי לשנת 2014. להבעת הרצון הטוב מצדה - להירתם לקיימות ולחינוך סביבתי. או לגדר המכוערת - המשמשת כמיצג ייצוגי המכער את פני העיר, ומנציחה תופעה מכוערת ומוכרת במחוזותינו, ועומדת הכן לשרת את מדביקי המודעות הפיראטיים.

 

 

 

 

סל האשפה המחייך

 

בקטע עיתון זה בעל ניחוח נוסטלגי של שנות השבעים, נתקלתי באתר 'עיתונות יהודית היסטורית'. מסיבות טכניות ודיגיטליות לא עלה בידי להעלות את כולו בשלמותו. אי לכך, אזדקק להשלים בהזדמנות, את 'התמונה' באמצעות הקלדת המילים שנותרו מחוצה לה.

 

ראשון לציון - ראשונה בניקיון

העיר ראשון לציון, כך התרשמתי בביקורי בה השבוע, משקיעה מאז ימיה הראשונים מאמצים כבירים לשמירת הניקיון. את מילות השיר המופיע כאן מצאתי על גבי שלט המוצב בחצרו האחורית של מוזיאון המייסדים - נסתר מעין רואים. לא רחוק משם, מספרים המאפרה ושלט החוצות שבהם נתקלתי את סיפורה הנוכחי של העיר.

למה רק בפסח?

ערב פסח, כמעט מאחורינו. זה הזמן להגיד תודה לעירית ירושלים, ולערים נוספות. על המאמצים הגדולים שנעשו על ידה להפוך את תקופת הניקיון - המלכלכת והמדהימה הזאת, לנעימה וסבילה. אני מעלה כאן הצעה לסדר (ולניקיון)- אולי כדאי היה לשקול לשכפל את ערב החג הזה גם לערב חג הסוכות, ואולי סתם לאמץ איזה שהוא יום שגרתי של חול, היכן שהוא באמצע לוח השנה, ולהפוך אותו לחגיגת ניקיון. מקובל מימי קדם, כי אחרי כל חג, מגיע 'אחרי החג'. הלוואי שנזכה לגרור עמנו את האווירה החגיגית גם לימים שאחרי. בינתיים, שיהי לכולנו חג שמח, כשר ונקי.