נדמה כי אין צורך להשקיף על עירית ירושלים מחלונותיו הגבוהים של משרד
מבקר-המדינה. גם אין צורך לטפס עד לשם בכדי 'לגלות' כי ישנם 'ליקויים' בהתנהלותה
של העיריה.
לא כך היינו מצפים שתיראה עיר הבירה שלנו, גם העיר היקרה. אבל, עובדה,
צאו לאחד מרחובותיה של העיר, חפשו את הניקיון. קשה להאמין שתמצאו אותו.
מה לעשות, ככה זה, ירושלים כלילת היופי, אינה מצדיקה כיום, מבחינת
יופייה החיצוני, את התואר שניתן לה לפני אלפי שנים.
***
האם יש מה לעשות בכדי לשנות
את המצב? כנראה שלא.
מניסיוני האישי, אוכל לומר, כי ניסיתי כמעט הכל. הקדשתי לענין הכאוב הזה,
עשרות רבות, אולי מאות שעות, בהתנדבות מלאה כמובן. עם מי לא ניסיתי לדבר. אל מי לא
כתבתי. לצערי, אפילו חרס מלוכלך לא העליתי בידי.
התחושה הרווחת כיום הינה, שאין עם מי לדבר. תאמרו 'זו תחושה שלך, ולך
תסתדר איתה'?
אז ככה, כאדם שמעורה בחברה, וכמי שנקיונה של העיר הזו - ובפרט של
השכונה שבה אני מתגורר, ניצב בראש סדר עדיפויותיו, יוצא לי לשוחח על הענין עם לא
מעט אנשים.
אנשים מזהים אותי כפעיל סביבתי, פונים אלי, ומשיחים את דאגתם. כבר
כתבתי על כך, כנראה גם עוד אכתוב על כך רבות.
כאמור, לא שאני מאמין שמשהו באמת ישתנה בעקבות כך. אולם, לפחות, אדע
כי ניסיתי לעשות משהו.
בכדי שיתחולל שינוי אמיתי, מהותי, המערכת צריכה להזדעזע, בינתיים לא
נראה שזה הולך להתרחש.
***
עד אז, אשוב שוב לאותן נקודות תורפה, אנסה להציף אותן, גם להפיץ אותן,
לכל מי שמוכן יהיה להקדיש בשבילן אפילו דקה.
השינוי המיוחל, מסתבר, שלא יבוא בצורה זו. אבל לפחות ידעו מי שצריכים
לדעת, איך העיר הזאת מתנהלת.
אתם מוזמנים לצאת איתי שוב לסיור ווירטואלי בחוצות העיר. אתחיל כדרכי
ב'הר-נוף', השכונה שבה אני מתגורר. הנה, מדגם קצר ולא ממצה על קצה הלכלוך, של עובדות,
שאת חלקן לקטתי בצדי הדרכים, וחלקן זרמו אלי, במהלך הימים האחרונים:
פיזור פליירים, הדבקת מודעות
על מכולות אשפה, הדבקה פיראטית ועוד
הייתם מצפים מעירייה שמטפחת את סביבתה כי תקצה ולו מעט משאבים על מנת
להתמודד עם מגפה שכזאת. בפועל, גם אם נעשה משהו בענין, כנראה שלא הרבה.
בכוונה אינני מתייחס לשכונות כמו 'גאולה', או 'מאה שערים', שם מדובר
במגפה של ממש, שמסופקני מאד אם ניתן יהיה אי פעם לפתור אותה.
הדבקת מודעות על קירות / פיזור פליירים ועוד כהנה תופעות מגונות, הפכו
לצערי ולבושתם, לחלק בלתי נפרד מהדי. אנ. אי. שלהן. הן מבחינתי, מצויות בשלב זה
מחוץ לתחום שטח ביקורתי. אם כי יש להניח, שגם להן מצוי פתרון כל שהוא.
רצוני להתייחס דוקא לשכונה כמו 'הר-נוף'. שכונה מבוססת יחסית, וממילא
אמורה להיות גם מטופחת. אך לא. ממש לא.
אציג כאן מדגם מייצג של מראות שכיחים, שבהם נתקל כל עובר ושב, לאורך
ולרוחב השכונה:
מכולות אשפה רבות חשופות למרחב, הסירחון והזוהמה השוררים בסביבתם -
בהתאם (לפני כשלוש שנים, דובר על כך שהן תוחלפנה בפחים טמוני-קרקע, בנתיים זה לא
קרה. אפשר שזה יקרה במהלך שנת 2016, אם אכן, יתרחש התרחיש, אהיה מן הראשונים לפרסם
את הנס ה(לא)גלוי.
כידוע, מנהג עתיק ולא מכובד ישנו בעיר-הקודש - במסגרתו מנצלים כל שטח
פנוי להדבקת מודעות. חביבות מיוחדת ישנה למכולות האשפה, הן הראשונות לשמש
כפלטפורמה לקיומו של המנהג הלא חביב.
מכולות אשפה, הלא מצויות לרוב בשכונתנו. סיור שטחי מציג תמונה מכוערת
שבה בלתי ניתן כמעט למצוא מכולה שאינה מכוסה מכביש ועד ראש, במודעות ענק.
האם מישהו בעירייה ניסה להתמודד עם התופעה? מתי, אם בכלל, נקנסו אותם
מדביקי מודעות פיראטיות על השחתת רכוש ציבורי?! מסופקני.
שאלתי, ואני שואל את עצמי השכם והערב: הזאת היא העיר ירושלים - זו
האלופה בהענקת דוחו"ת על כל צעד ושעל?! זו שמשכילה לייצר מקורות הכנסה
'מקוריים'.
האם זו העיר, שכל כך חשוב לה מצבן של חצרות ומקלטי הבתים המשותפים -
בהן היא עורכת ביקורות חדשים לבקרים, ומאיימת / קונסת תושבים תמימים וקשי-יום על
לכלוך שהצטבר בחצרותיהם?!
אם אכן כל כך חשוב לה לעירייה המצב הסביבתי, מדוע לא תפעל ביחס לכיעור
ההולך ומצטבר ברחובות השכונה. מדוע להיטפל לחצרות - שבהן הלכלוך אינו מפריע
לתושבים, ויתכן שאף לא לדיירי הבתים?!
שמא תשקיע העירייה אותם משאבים גם בתחום הדבקת המודעות, שפרטי האחראים
להדבקתן מתנוססים על גביהן!
משום מה, וזאת אני אומר בזהירות, ישנה תחושה לא נעימה באוויר, כי
מישהו שם למעלה, אינו מעוניין בפתרון הבעיה.
שמא תאמרו, 'הבעיה טמונה רק ב'לוחות-המודעות' הפיראטיות'. ממש לא. מדביקי
המודעות בלוחות המורשים - שלפי מיטב הבנתי, פועלים על פי זיכיון, מחוללים אף הם את
שלהם.
מדובר בתופעה מוכרת: המדביקים משתרעים על הלוח אחת למספר ימים ובוחנים
את מצבו. אם הוא עמוס מדי במודעות ישנות, אחת דינן להיתלש באחת, ולהיות מושלכות אל
הרצפה - בצורת פלטה גדולה ומגושמת.
'מי ינקה?' שאלתי אותם לא אחת. 'אחת ל... אנחנו מנקים', השיבו. עד אז,
וגם לאחר מכן, ניתן להבחין בשכבות-גסות לא מעטות שכאלו, כשהן מושלכות בסביבת
לוח-המודעות. בדרך כלל, בצורה מוצנעת יחסית, מאחורי הלוח.
ומה אומרים על כך בעירייה? הנצחתי יותר מפעם אחת את התופעה המכוערת,
שלחתי את הממצאים אל האחראי על הפיקוח. הוא הבטיח שיחזור. אני ממתין.
גם אצלי הם ימתינו באותו מקום לא מכובד, לצד קטעי וידאו לא מעטים,
שבהם נראים מדביקים פיראטיים כשהם בעיצומה של המלאכה. חלקם עושים זאת על גבי גדרות
המקיפות שטחי בניה, חלקם על ארונות חשמל. אם מישהו יזקק להם פעם, ידע כי הם שמורים
אצלי בנאמנות.
***
ומה יש לי לחדש בתחום פיזור
הפליירים?
הנה, דוגמה קטנה מיום שישי האחרון. תחושת בטן ספרה לי כי הולך להיות
חם היום. הלכי הרוח בקרב הציבור-החרדי יצרו אצלי תחושה כי מישהו, יגיח מאי שם מתי
שהוא - כחצי שעה בטרם כניסת השבת, ישליך מה שישליך תוך כדי נסיעה פראית, ויעוף
לדרכו.
אנחנו, נשאר עם הסחורה המזוהמת לאורך השבת כולה, ועם ספיחיה - גם לא
מעט ימים לאחריה.
כאזרח טוב, סמסתי למי שסברתי כי בידו מצוי הפתרון לבעיה. ידעתי אותו
כי קיימת סבירות גבוהה להשלכת פלאיירים.
נכון, ניחשתם יפה. הכל עבד כמתוכנן. הפליירים הושלכו. איש לא הפריע
להם בעבודתם.
כנראה שקשה לפקחים לעזוב את ההכנות לשבת, בשביל איזה כמה אלפי מודעות
מעצבנות - שאגב, אינני מצליח להבין את פועלי הניקיון, איך הם לא הופכים עולמות
בכדי למגר את התופעה. אין לי הסבר שיניח את הדעת.
אני רק מהרהר לעצמי: מה היה קורה אילו, מישהו היה מחליט להרים דוקא
בשעות אלו מרפסת או משהו דומה. איפה היו אז הפקחים?!
***
רבות עוד יש לי לכתוב על מצב השכונה שלנו בפרט, ועל מצבה של ירושלים
בכלל.
נקודות תורפה רבות ממתינות לטיפול נאות, אמנה בקצרה כמה מהן:
· טיפול שטחי ולא
מקצועי בפניות העושות את דרכן למוקד 106
· מוקדי לכלוך
ואשפה, שאינם זוכים לטיפול לאורך תקופות ארוכות.
· טאטוא לא מקצועי
ושטחי של צדי הכבישים.
· הגדרת שטחים לא
מעטים ברחבי השכונה כ'פרטיים'. מדובר בתופעה מוכרת ומקוממת. 'פרטי', זה אומר,
שרחוב איקס אינו זכאי לטיפול שוטף, משום שכך הוגדר בעת הקמת השכונה. אז מה אם
דייריו משלמים את מלוא סכום הארנונה המושת עליהם. הם גרים ברחוב 'פרטי', ושיסתדרו.
אולי בערב פסח יגיעו אליהם. עד אז, שימשיכו ללכלך חופשי.
לאלו ועוד תקוותי להתייחס בהרחבה בבוא העת.
***
לעת עתה, אסתפק ברשימה זו, שתצטרף מן הסתם לקודמותיה. אינני תולה
תקוות גדולות בשינוי המצב הנוכחי, אולם, לפחות אשיח את מצוקתי ואתרום את חלקי
בהנצחת התופעה המכוערת.
תקווה גדולה שוכנת בלבי, כי אזכה לחזות מתי שהוא בבוא גואל לציון,
ובמציאת פתרון לבעיותיה הקשות של העיר.
עד אז, אולי אנסה להתקדם שלב נוסף - העלאת נתונים למדיה החזותית. אולי
היא זו שתזרז את הטיפול, ותביא לשינוי המצב הנוכחי.
***
מתי ניקו כאן בפעם האחרונה?
וכאן?
