היה זה לפני כשתים עשרה שנים, במסגרת
ביקור שערכתי אז בביתו של יהודי מדור העבר, איש ספר והגות, תושב שכונת 'זכרון משה'
הירושלמית, אשר את ביתו נהגתי לפקוד מעת לעת.
תוך כדי שיחה על דא ועל הא, ניתר האיש
ממקומו, פנה לארון הספרים, שלף ממנו את כרך 'מדע' של 'משנה תורה' להרמב"ם,
פתח ב'הלכות דעות' והחל מקריא בפניי את דבריו של הרמב"ם על אודות 'משניאי
השם'.
דבריו שנאמרו בטון כאוב ועניני מצאו
מסילות לליבי - שכבר היה מוכשר קודם לכן לדון ולבקש פתרונות לנושא כאוב זה. זהו
הרגע שבו נפל לי האסימון, רגע שבו הבנתי כי אני לא היחיד שסובל ממצוקה סבידתית.
כפי הנראה ישנם חוץ ממני עוד כמה 'משוגעים לדבר'. צריך רק למצוא אותם, על מנת
לאפשר להם להשמיע יחד את התביעה המשותפת: בואו נהיה ידידותיים יותר לסביבה, וממילא
תהיה היא גם יותר ידידותית כלפינו.
***
במבט לאחור, אני מציין לעצמי שזו
כנראה הנקודה שממנה יצאתי לתור אחר סביבה איכותית יותר.
מאז אותו יום ועד היום, משך שנים
רבות, נתתי את ליבי ואת עיני לתור אחר כל ציטוט שהוא, העשוי להיות לי לעזר בשאיפתי
'לעשות סדר' בתחום זה של הנקיון, הסדר והיופי לאור התורה.
***
דורנו דור של 'מתקנים' הוא, עמוס
לעייפה במצטטי ציטוטים מסוגים שונים ומגוונים. רבים מהם נועדו לשם קנטור וניגוח,
ולא לשם שיפור איכות הסביבה - ודאי שלא זו האנושית.
מחננו, 'מחנה שכינה', עליו נמנים מבקשי
דבר ה', מותקף השכם והערב על ידי גורמים שונים בשלל האשמות, חלקן חסרות בסיס
לחלוטין, חלקן המועט נגרם בשל ליקויים שוליים, ההופכים בפיהם בשם 'דרישת האמת'
למפגע ציבורי.
אחד הנושאים הנתון לאותה ביקורת - מן
הבולטים שבהם הינו 'איכות הסביבה', אשר בהיותו מוביל בדו השיח הציבורי-העולמי,
משמש הוא כר נרחב לא רק עבור מבקשי פתרונות מעשיים, כי אם גם ובעיקר עבור מחרחרי
ריב.
מדוע, הם שואלים, מעל כל גבי במה
אפשרית, לא יטלו אף הם - האדוקים חלק
בשמירת ובטיפוח איכות הסביבה. מדוע, הם מקשים ומשתמשים לצורך ההוכחה בנתונים מהשטח,
נראים הם, זאת אומרת, אנחנו, כפי שאנחנו נראים?!
לו היו דבריהם חסרי שחר, או אז היה
מוטל עלינו לנהוג עמהם כפי שאנו נוהגים ביחס לתחומים נוספים, בהם אנו מותקפים על
ידם ללא הרף. אולם, למצער, נדמה כי בשטח זה יש לדבריהם על מה לחול. ולא שזקוקים
אנו לעצותיהם ו\או לעזרתם, אולם, יש בדבר מלבד 'חילול השם', גם חוסר צדק משווע.
שכן, דוקא תורתנו, תורת אמת, היא זו שהנחילה לעולם כולו את דרך החיים הנכונה,
הטהורה והנקיה, ומן הראוי שהדבר יבוא לידי ביטוי מעשי ויותר מכך שנצטיין בתחום זה,
בו הורינו דרך לעולם כולו.
מי אם לא אנו ההולכים בדרך התורה,
האמונים עלי שמירת המצוות, אמורים ונדרשים לשמש דוגמא ומודל לחיקוי בכל הקשור
לשמירה על הסביבה ועל נקיונה?!
אמנם, תירוצים רבים נאמרו בכדי ליישב
את הקושיות: מדוע סביבתו של בן תורה זה אינה נקיה ברבים מן המקרים? מדוע לא יוכלו
להצביע עליו ולומר 'ראו כמה נעים בשכונתו'? מצוקת הדיור, צוק העיתים, סדרי
עדיפויות שונה ושאר דברים שבממון. אולם, אחר כל זאת, העיקר חסר מן השטח. יש לנו
הרבה מה לתקן, ויכולים וצריכים אנו לדרוש מעצמנו יותר!
אני הקטן, מבקש, כאמור, לתרום את חלקי
הדל בענין.
מעת לעת, בין עיסוק למשנהו, בין מחשבה
למעשה, אני מאפשר לעצמי לספק לעצמי תשובה מעשית, לשאלה המנקרת במוחי ללא הרף:
מה עשית היום בשביל שעולמו של
הקב"ה יהיה יפה יותר?! מה עשית היום בכדי שיוכלו להצביע עליך ועל חבריך,
ולומר 'ראו בני תורה אלו כמה נאים מעשיהם'!?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה