המהפכה הכתומה

עוד סימפטום נאה למהפכה הכתומה המתחוללת במחוזותינו, את הדיווח הזה מצאתי
במקומון היוצא לאור באשקלון. 

קייטנת הניקיון

 

לפנינו ציטוט נוסף מתוך העלון 'קול-ברמה', המספר על "הצלחה רבה למבצע הניקיון נושא הפרסים שנערך בימי הקיץ על ידי וועד השכונה בקרב ילדי 'רמת אלחנן' ".

 

מבצע הניקיון שהוכרז על ידי וועד השכונה, יצא לדרכו מתוך מטרה להשריש בקרב הילדים, כבר מגיל צעיר, את המודעות ואת הדאגה לשמירה על סביבתם. זו השיטה ואין אחרת.

זה מכבר טוענים אנשי חינוך, כי השיטה המוכחת והיעילה ביותר לשיפור ולהעלאת המודעות אצל הילדים בתחום הניקיון ובמרחב הציבורי בפרט הינה, להעניק להם את תחושת האחריות ולהפקיד בידיהם את הטיפול בנושא. כך יקשה עליהם ללכלך ולטנף את רשות הרבים, החל מגיל צעיר. 

הקריאה שהופנתה אל הילדים, קראה להם להתייחס אל הרחוב כאילו היה הוא ביתם הפרטי.

זאת מלבד עצם קידוש שם שמים שייגרם בזכותם, כאשר אנשים זרים ייווכחו לדעת שגם בקריה שבה מתגוררות משפחות חרדיות ישנה הקפדה על ניקיון ה'גוף' והסביבה, לצד ניקיונה של הנפש.

***

איך זה עובד?

העיקרון הוא פשוט. בכל בניין נערכים הילדים לשמור על ניקיונו,  כאשר אחד מהם, המצטיין, יזכה במתנה נאה וכל השאר יזכו בפרס סמלי.

הזכות להשתתף בהגרלה תינתן למי שצבר 50 נקודות שתינתנה לו בזכות שמירת הניקיון.

בסיום המבצע תיערך הגרלה גדולה שבה ישתתפו כלל הילדים שנטלו חלק במבצע שנערך במשך כל ימי הקיץ. בהגרלה זו יזכו 2 ילדים בפרס מיוחד.

אמנם נדמה כי ה'פרס' הגדול ביותר מגיע דוקא לוועד הקריה, אשר הוא שיוזם ומפיק את המבצעים המיוחדים ודואג את דאגת כולנו, ובפרט בנושא הניקיון.

בעצם, הזוכים הגדולים הם כלל התושבים, הם הנהנים הישירים מן המציאות הנעימה השוררת בשטח. 

***

הדברים אמנם ידועים וגלויים לכל. אולם למרבה הצער והכאב, חשוב לשוב ולשננם:

מי שדאגת כבוד שמים בראש מעייניו, עליו לדאוג כאשר הוא נחשף למציאות הכאובה שבה לכלוך רב נערם ברחובותינו בכל פינה מצויה.

נדמה כי ככל שמנסים לדבר ולחנך, להתריע ולזעוק, הדברים נופלים על אוזניים שאינן קשובות.

הילדים, ולא רק הם, התרגלו להשליך בחוצות את פסולתם, לא אחת ניתן להבחין באדם המהלך ברחוב ובידו פיסת נייר, קבלה ממוסד תורני שקיבל זה עתה או עיתון או כל נייר אחר, כשהוא משליכו לפתע מידו, מבלי לחשוב על כך, שבעצם הוא משליך פסולת ברשות שאינה שלו ומלכלך את רשות הרבים.               

גם אם מדובר רק בפיסת נייר, הרי שנייר ועוד נייר, קרטון ועוד קרטון, הופכים בסופו של דבר לערמת פסולת דוחה.

כאשר התוצאה הסופית מביאה לכך שהרחובות שלנו נראים כפי שהם נראים.

רבים מהתושבים מתריעים על המצב ומבקשים שננצל את הביטאון,  בכדי לעורר על כך ששמירת הניקיון אינה נופלת מכל שמירה אחרת.

רק בדרך זו ניתן לפעול בקרב ציבור הילדים, וגם לא מעט בקרב הגדולים.   

 

 

 

גינתו המטופחת של האמורא

כהמשך למאמרים קודמים שפורסמו בעלון 'קול ברמה' היוצא לאור בשכונת 'רמת אלחנן' שבעיר בני-ברק, ואשר הצגתים כאן, מצורף מאמר זה, העוסק בחשיבותו של הפיתוח הסביבתי, ומצדיק את המאמץ הנעשה לשם כך.

הדברים שנאמרו על ידי הרב יצחק זילברשטיין רב השכונה, מיטיבים לבטא את החשיבות שרואה הרב בעצם העיסוק בנושא, הסובל בדרך כלל מהזנחה:

 

"ברמת אלחנן בשונה משכונות חרדיות אחרות, ובפרט בבני ברק, ישנן גינות בחצרות הבתים, ומאז ייסודה של הקריה מעורר רבנו המרא דאתרא על הצורך לשמור על חזות נאה של הגינה.

במהלך השנים נשמעו לא אחת טענות בסגנון "היכן כתוב שצריך לשמור על יופייה ונקיונה של הגינה. אולי המאמץ והטרחה שצריכים להשקיע בכך, אינם מצדיקים את המאמץ?!"

תלמיד חכם הצביע בהקשר לכך, על דברי הגמרא במסכת קידושין [דף ל"ט עמוד ב'], משם אפשר להביא ראיה מוצקה לנושא זה.

הגמרא דנה שם בשאלה האם יש כלאי-זרעים בחוץ לארץ, ומביאה ראיה מרב, שזרע 'גינתא דבי רב משארי-משארי'. פירוש, שזרע את ירקות הגינה, שממנה לקחו התלמידים בישיבה את מאכלם מדי יום, בצורה של ערוגות-ערוגות.

הבינה הגמרא בהווא-אמינא, שרב זרע את הגינה בערוגות, ולא בצורה מעורבת, עקב חששו לכלאי-זרעים, ולכן הרחיק את הירקות זה מזה.

דוחה הגמרא שלא זו היתה הסיבה. ומדוע באמת נשתלו הערוגות בחצר גינת הישיבה?

מתרצת הגמרא: "אלא הכא משום נוי". פירוש, שכאשר הזרעים נראים בחצר כשהם מסודרים בערוגות-ערוגות, תורם הדבר לנוי, ליופי, כי כל הירקות נראים בחדא-מחתא - באותו גובה, באותו צבע, ולכן השתדל רב לשתול את הערוגות.

[תירוץ נוסף יש בגמרא, שרב עשה זאת כדי להקל על מי שמכין את הארוחות לתלמידים, שלא יצטרך לטרוח בלקיטת הירקות, אלא יוכל לקחת את כל הזקוק לו מן הערוגות הממוינות כבר על פי סוגי הירקות].

למדנו מכאן על החשיבות שייחס האמורא רב ל'נוי'!

ואם רב, גְדול האמוראים, עשה כך, על אחת כמה וכמה שאנחנו מחויבים בענין זה.

אם רב השתדל שהגינה שנזרעה כבר, תהיה נאה, בוודאי שיש לנקוט בכל האמצעים, לכל הפחות על מנת שלא ללכלך את הגינות שבחצרות הבתים, ולא להשליך לתוכן פסולת ושיירי ניירות ושאר חפצים".