יום שני, 7 בספטמבר 2015

הפניה לא טופלה

 


 ציטוט מתוך ראיון שנערך עם הרב יוסף דייטש -
סגן ראש עירית ירושלים במגזין 'משפחה'




זו הרשומה המאה שאני גאה להציג כאן. היא גם זו שתחתום כנראה את שנת התשע"ה. אני מקווה להשתמש בה, בכדי לבוא חשבון נוקב עם כמה וכמה 'תופעות' - שקשורות אמנם לציבור החרדי, אבל לשם שינוי, הפעם, התביעה אינה מכוונת רק כנגדו.

בניגוד לרשומות קודמות, הפעם, בחרתי להציג את 'התמונה' המלווה את הרשומה, דוקא בראשיתה. במה שונה זו מקודמותיה? אני מקווה שבסוף המסה הנוקבת, התמונה הכללית תתבהר.

***

אתחיל דוקא מהסוף.

לפני יומיים נחה בתיבת הדואר שלי הזמנה מאת המינהל הקהילתי בשכונתי, וזו לשונה:  

"...ביום שלישי ה- 08/09/0215 בשעה 9:00 בבוקר יתקיים מפגש עם... מפקח נפת מערב, וצוות עובדי הנפה העובדים בשכונה. המפגש יתקיים במינהל הקהילתי... ברכות לשנה החדשה והכרת תודה על השנה שחלפה. נוכחותכם תכבד את האירוע...".

תגובתי להזמנת הכבוד כללה את הדברים הבאים:

"...תודה על ההזמנה... יש לי בטן מלאה עליהם... לא נראה לי שיהיה מוצלח שאגיע לשם. מכיוון ששבעתי מדיבורים של כל מיני.... אני לא מאמין שמשהו יזוז. עם כל הכבוד למפגש שכזה - שהוא בהחלט דבר יפה בפני עצמו. יש לי בעיה עם כל צורת העבודה בשכונה, אני מרגיש שהכל (לא) מגיע מלמעלה-מבנין העיריה. מי שצריך לחטוף על הראש אלו הם האנשים למעלה, עד שלא אצליח להזיז אצלם משהו, לא נראה לי שיזוזו דברים בשטח. אני מלא בהבטחות מזה כמה שנים: 'שישלחו לשכונה תגבורת וכו' וכו' '. בפועל, לא ממש נראה שמשהו זז. לפיכך, אני מעדיף שלא להגיע לפגישה נוספת - בכדי שלא לשמוע עוד הבטחות סרק - שלא נראה לי שימומשו. מצטער שאני תקיף, אבל זו תוצאה של ההתנהגות בשטח, ובכדי שמשהו ישתנה אצלי בענין, אני זקוק למעשים ולא לדיבורים".   

עד כאן דבריי המדברים בעד עצמם. 

*** 

אשוב מעט לאחור, אל סוף השבוע החולף. עת נתקלתי בראיון שנערך עם הרב יוסף דייטש - סגן ראש עיריית ירושלים, במגזין 'משפחה'.

תחילה אדגיש, אני מעריך ומוקיר את פועליו המבורכים של דייטש. הוא שליח ציבור נאמן ומוערך, ולא רק על בני הציבור החרדי בעיר, כיאה לאיש עשייה מובהק.

אבל, עם כל הכבוד לאיש, ובכפוף להסכמתי לתוכן הדברים שהשמיע בנוגע לשיתוף הפעולה עם ציבור שולחיו (כמצוטט בפתיחת דבריי). אני מבקש (לא) להסיט את הדיון למחוזות עלומי-שם. ואסביר:

אכן, אין ספק, לציבור החרדי יש הרבה מה להתקדם בתחום שמירת הסביבה ונקיונה. אני הראשון (כמעט) שמתריע וחוזר ומתריע על כך בפומבי. כתבתי, ואני עוד מקווה לכתוב, ולהפנות את הזרקורים לכל אותן פינות חשוכות.

במטותא, הרב דייטש, אינני בא לחלוק על העובדות שאותן אתה מציג 'שיפרנו באופן מאסיבי את פניה של ירושלים'.

יחד עם זאת, במבחן התוצאה, עירית ירושלים נחלה כישלון חרוץ. על כך אין ויכוח. מי שבכל זאת מעוניין לעשות זאת, אשמח לצרפו אלי לסיור ללא תשלום בשטח. איזה שטח שירצה, כולל, לא הרחק מביתו של ראש העיר היקר.

מכובדי, הרב דייטש. נניח, לו יהי, כי אכן הציבור החרדי אשם במצבו. שכונותינו נראות כפי שנראות, ואנו אשמים בכך. נניח. האם אנו אשמים גם במצבן של שכונות שאין לנו בהן דריסת רגל?! כנראה שלא.

מדוע בכל זאת מבחן התוצאה מספק ציון 'כושל' לעירית ירושלים? הבה ואערוך לך סיור וירטואלי במסדרונות מקבלי ההחלטות. אני מקווה שאסייע לך לרדת לשורשי הבעיה.

***

דומני, כי אינני זקוק לתעודת הערכה על פעילותי בתחום הסביבתי. תשעים ותשע הרשומות הקודמות מדברות בעד עצמן.

מזה כמה שנים טובות, שאני מקדיש ממיטב זמני לטובת הענין. אני משתדל לעשות ככל הניתן, על מנת להעלותו לסדר היום הציבורי-חרדי. אני 'חופר' בשטח, עוקב אחר תופעות שונות הראויות לטיפול, ולא רק מתחת לאף שלי. ויש כמותן הרבה, הרבה מאד.

***

הרב דייטש, חברי מועצת עירית ירושלים, מנהלי האגפים, מכובדיי כולם, איש כפועלו הטוב יבורך, אינני בא לחלוק לכם ציונים. אבל... אנא, נסו לענות לי על השאלה המציקה והמתבקשת מאליה: מדוע העיר שלנו נראית כפי שהיא נראית?!

נכון, ראש העיר שלנו, עושה המון למען העיר הזאת. אין עליו. איש עשייה מדהים. הוא עשה, עושה ויעשה המון דברים גדולים למען העיר היפה שלנו. אבל בדברים הקטנים, הוא נשאר קטן. כאן, הוא פשוט נוחל כישלון חרוץ.

כאן, זה: צדי המדרכות שמנקי הרחובות מלטפים אותם בנחת, בלי יותר מדי מאמץ. ומי מדבר על העשבייה הממלאת אותם לכל מלוא העין!  

כאן, זה: סביבות מכולות האשפה מעלות הצחנה ועמוסות המודעות - המכערות את הסביבה ונוטעות תחושה של עולם שלישי- תופעה מגונה שביחס אליה, כתבתי ועוד אכתוב אם ירצה השם, שעל אודותיה קבלתי הבטחות מכאן ועד כיכר ספרא - שהענין יזכה לטיפול ולתשומת לב מרובה, ובנתיים חלפו להן כמה שנים עם (כמעט) אפס תוצאות.

כאן, זה: הגדרות התוחמות שטחי בנייה הפזורים ברחבי העיר, שהופכים, כמו 'שטחי פרסום' נוספים - ארונות חשמל, תמרורים, תחנות, מתקני מחזור ומה לא, לשטחי זבל תעשייתי.

מי אשם? החרדים? האשפה? המדיניות הסלחנית? היכן אתם אנשי אגף הפיקוח - כשצריכים אתכם באמת?!

מתי פעם אחרונה לכדתם על חם מדביקי-מודעות פיראטיים? הלוואי הייתם מקדישים חצי מהזמן ומהבריאות שאני מקדיש לענין הזה.

אתם הרי יודעים לתפוס על חם עברייני בנייה. אז מדוע כאן אתם נוחלים כשלון חרוץ?! לו הייתם מקדישים לענין הזה חצי משרה, דיינו!

מתועדים אצלי שיחות / מעקבים / הבטחות - שניהלתי בשטח מול מדביקי המודעות ומול גורמי עירייה שונים. האם השתנה משהו בעקבות זאת? כמעט מאומה!

***

האמת, אני די מיואש, אינני נוטע תקוות מרובות לשיפור המצב. ראש העיר, כך נראה, ימשיך להצליח בתחומים שבהם הוא אלוף הביצוע: מופעי רחוב, תחרויות, מרתונים, תרבות וספורט, כל מה שקשור להפיכתה של העיר שלנו למצליחה בתחום התיירותי. אבל, התושבים הקטנים, להם הוא לא ממש יכול לעזור.

נכון להיום, זהו המצב הנתון בשטח. למי לא פניתי, את מי לא ניסיתי לעניין בסחורה החלודה שלי. כנראה שאני לא מהווה איום על איש.

מה לא ניסיתי: שלחתי מיילים, הטרדתי טלפונית, נדנדתי בלי סוף. אפילו הסטודנטים של מוקד 106 כבר למדו לזהות את הנודניק, שיושב להם על הווריד.

גם לשכת ראש-העיר דאגה ליידע אותי כבר מספר פעמים: שהפניה שלי תזכה לתשומת לב מרובה. תודה לך לשכה יקרה.

ישנו דוקא אחד בשם קלרמן, נדמה לי סגן ראש-העיר, שהתייחס אלי פעם או פעמיים, אפילו ניסה לקדם מספר רעיונות שלי. משום מה נדמה לי שגם הוא נתקל בקיר עמוס בחוסר מודעות למתחולל בשטח. כך שכנראה גם הוא התייאש.

***

חברים, אתם לא עובדים אצלי. אבל, אתם כן מופקדים על שמירת נקיונה של העיר הזאת - העיר שחכמים הגדירו אותה כ'יפה נוף משוש תבל'.

אז נכון שלחרדים יש הרבה מה לעשות בתחום. ישנן שכונות שפשוט לא נעים להסתובב בהן, ואין כוונתי להתייחס אליהן כאן. הן הראשונות לסבול, וכל עוד לא תצא יוזמה מתוכן, גורלן נחרץ כבר.

אולם, מה תאמרו על שכונה כמו שלי, שכונת הר-נוף, שכונה שפועלת בתוכה מזה מספר שנים - קבוצת מתנדבים (די מיואשים) המנסים להזיז משהו בשטח, ללא כל הצלחה?!

אני, כמו מרבית התושבים כאן משלמים מדי חודש סכומים נכבדים לטובת שיפור חיינו. אנא, ידעו אותנו להיכן הכסף שלנו מוזרם.

בבקשה, רק אל תמכרו לנו את הסחורה השחוקה - שכבר נמאס לנו לקנות אותה: "...סליחה, איפה, ברחוב הקבלן? כן, זהו רחוב 'פרטי' ". מה פרטי? מי פרטי? אני יכול לבוא ולהניח שם קרוואן? או "... כן, בבקשה, על מה אדוני מדבר... רחוב רוז'ין, מדוע רכב הטאטוא אינו מגיע לשם? כן, כי זהו רחוב 'פרטי' ". הכל 'פרטי'? גם המדרגות המובילות מרחוב 'שאולזון' לרחוב 'אגסי' פרטיות?! ולכן הזבל שם נערם בכמויות!?

הכל 'פרטי'? יש משהו 'ציבורי'? אם כן, אנא, דאגו לו בהתאם. ובבקשה, נמאס לנו לקבל שיחות ממוקד 106 המספרות לנו על כך ש'אדוני, הפניה טופלה'.

לידיעתכם. הפניה לא טופלה. היא בסך הכל הוסרה מסדר היום. וגם על כך יש לי תיעוד - המלמד על צורת העבודה בשטח.

אבל, אני מבטיח לעשות הכל אם ירצה השם, על מנת שהיא תטופל. אם לא השנה, אז שנה הבאה. היא עוד תטופל.
אגב, אני גם יודע לומר תודה כשצריך. תוכלו להתרשם מכך באמצעות רפרוף ברשומות סמוכות.

שתהיה לכולנו שנה נפלאה, ונקיה.    


 

 

 

 

 

 
 
 
 

אין תגובות: