בעבר הבאתי מספר ציטוטים שנשמעו מפיו של הרב יצחק זילברשטיין רבה של שכונת 'רמת אלחנן' בבני ברק. מאותם דברים ניבטת היטב דאגתו של הרב לסביבה. בפעמים רבות, הוא חוזר וקורא ושוב חוזר, ומבקש מקהל עדתו, מבוגרים עם נערים, כי ינקטו משנה זהירות והקפדה בכל הקשור לשמירת הסביבה, איכותה וניקיונה.
רשימה זו כקודמותיה מבטאת את החשיבות שמייחס הרב לנושא זה, הטעון שיפור רב.
בהכירי את המציאות, שבה לא רבים הם הקולות המהדהדים ברשות הרבים בתחום זה, ראוי שדבריו של הרב ישמשו כדוגמת מופת, וכתמרור דרך, עבור רבים מאתנו הרואים בעיסוק בנושאים אלו, דבר משני וזניח.
המשקל הרב שמעניק להם הרב, מוכיח שוב ושוב, עד כמה ראוי לפעול, ועוד כמה יש לנו להתקדם, עד להשגת התוצאה הרצויה.
מאמר זה כקודמיו נשלח אלי על ידי הרב משה מיכאל צורן, אחד מן הכותבים הוותיקים בעיתון 'המודיע', אשר בנוסף, מקדיש מזה שנים ארוכות, חלק ניכר מעתותיו להבאת דבריו של הרב אל ציבור גדול הנהנה מכל מילה היוצאת מפיו.
הדברים רואים אור מידי כחודש בירחון 'קול ברמה' שהרב צורן משמש בו גם ככותב את רוב ככל המאמרים המופיעים בו, גם כעורכו, וגם כמו"ל.
ברשותו ובאדיבותו הדברים מתפרסמים כאן בצורתם המקורית, וכאמור, הם מבטאים היטב את היחס הנכון, האמור לשרור בקרבנו ביחס לסביבה:
***
התקבלו לאחרונה טענות על אודות ילדים הפוגעים בפרחי הפארק, ואינם מאפשרים להם לצמוח, וכן מזיקים את המכשור המוצב בגן כמו ממטרות, צינורות השקיה וכדומה.
לא די שבמעשים אלה פוגעים הילדים בראש ובראשונה בעצמם ובסביבתם הקרובה, שהרי הפארק נועד עבורם ולהנאתם, עוד הם משחיתים בכך את הנשמה שבקרבם, "כי לכל פרח יש מלאך האומר לו גדל, ומי שמפריע להם לגדול, כיצד יבקש מהקב"ה שהוא יגדל?" - כתב הרב מרא דאתרא לפני מספר שנים, במכתב שהפקיד בידיו של האחראי על הפארק.
את מכתבו פתח הרב בפניה להורים: "כולנו רוצים לראות נחת מילדינו וכולנו רוצים שיגדלו לתלמידי חכמים, אך אסור להם להפריע לפרחים לגדול, כי לכל פרח יש מלאך וכו' ".
הרב פונה אל הילדים והוריהם וכותב: "וכמו כן מתבקשים הילדים והוריהם לשמור על תקינות המתקנים והממטרות והניקיון, כי בתיבת נח למדנו כמה חמור הוא הגזל ובפרט גזל הרבים שקשה מאוד להשיבו".
לצערנו, פשטה נורמה בלתי-מובנת, שכאשר מדובר בצרכי ציבור וברכוש הציבור, אין מגלים נכונות לעמוד על המשמר ולפקוח עין שלא לגרום נזק. זאת בניגוד גמור ליחס שמגלה האדם לרכושו הפרטי, עליו הוא משגיח בשבע עיניים, ואכפת לו על כל נזק קטן הנגרם לו.
לא פעם מזדמן לראות ילדים ההולכים ממש בין הפרחים שניטעו זה עתה, ורומסים ברגליהם עשרות רבות של שתילים צעירים וטריים, שזה להם יומם הראשון בפארק. כאשר ההורים מצדם מסוגלים לשבת על הספסל במנוחה, לראות את המתרחש מול עיניהם, מבלי להגיב, הכיצד יתכן הדבר?!
ושוב עולה מאילה השאלה המתבקשת: וכי מותר לגזול את הרבים?! בלא מעט הזדמנויות התריע הרב מרא דאתרא וציטט בשם קדמונים: כי ישנם מקרים שבהם אחד הילדים מפתיע את הוריו, ולאחר תקופה של שנים ארוכות שבהן למד בהתמדה מרובה, הצטיין במידות טובות וביראת שמים טהורה. הוא מתדרדר לפתע-פתאום ללא כל סיבה מובנת, עד שכמעט שאי אפשר להקימו.
ההורים המודאגים באים ושואלים מדוע ולמה, הלא לא התרחש שום דבר חריג שבעטיו סרח הבן?! והם אינם יודעים כי כאשר ישבו עם הבן-יקיר, כשהיה עוד בגיל צעיר מאד, ולא מחו בו על גזל הרבים, והילד המשיך במעלליו גם אם לא עשה זאת בכוונה זדונית, הרי שלכל דבר יש חשבון ואין שום דבר ההולך לאיבוד.
ובאמת שאי אפשר לבוא בטענה אל ילד בן שנתיים-שלוש, הבוחר לו את מסלול הטיול שלו דוקא בין הפרחים, בתוך הערוגות ומרבדי השושנים. אם לא יהיה מי שיסביר לו שהמעשה אינו הגון, הוא לא יתפוס זאת בכוחות עצמו.
***
הפארק, חשוב לזכור, נועד לאפשר לנו את הרחבת-הדעת הזקוקה כיום לכל בן-אנוש, קל בן בנו של קל וחומר לבני תורה, המאמצים את מוחותיהם וזקוקים לעיתים למעט מנוחה. מי, אם לא אנחנו, נשמור על ילדינו לבל יקלקלו את המראה המרענן הנשקף מהגינה?! מי, אם לא ההורים, ישמרו על ה"פרחים" שלהם וילמדו אותם לשמור על הפרחים שבפארק?!
התופעה הנזכרת (אותה בחר לפרסם הרב צורן לקראת חג השבועות) באה לידי ביטוי נמרץ יותר, עם התקרב חג השבועות, עידן של פריחה לכלל ישראל - שקיבלו אז תורה מסיני והפכו לבניו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. לומדי תורה חווים את הפריחה הזאת בכל רמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם. בני תורה אנחנו, בנים לכל דבר, ולכן אין שמחה כשמחתנו ביום נתינת התורה וירידתה לעולם.
כיון שכך, עוולה גדולה היא לבוא דווקא לקראת חג השבועות, יום מתן תורתנו, ולהשחית את מראה הפארק ע"י קטיפת הפרחים המלבלבים שם בימים אלה.
מזה כמה שנים שאנו מתריעים על כך, ועדיין יש מקום להזכיר לכלל ההורים כי ידאגו להשגיח על ילדיהם לבל יכשלו באיסור דאורייתא של גזל, כדי לקיים את המנהג הנאה של קישוט הבית בפרחים.
גם בנושא זה פרסם הרב מרא דאתרא מכתב מיוחד תחת הכותרת "מצוה דרבנן הבאה בעבירה דאורייתא". וכך כותב הרב:
"מנהג ישראל מקדמת דנא לקשט ביתם בירקות ופרחים זכר למתן תורה. אך דא עקא, השטן שעינו צרה במצוות שמקיימים בני ישראל, מפתה את צעירי בני ישראל לעבור על איסור דאורייתא של גזל כדי לקיים המצוה של המנהג. אנו עושים זכר לעשרת הדברות, שבהם נאמר לא תגנוב על ידי גניבה. לכן באתי בבקשה לתושבי שכונתנו היקרים, להזהיר גדולים על הקטנים: לבל יקטפו פרחים מ'פארק ברוקלין' (הניצב בפאתי השכונה), דבר שיש בו משום גזלת כספי הציבור - פעמים שעל ידי קטיפת פרחים נגרם הרס לצמחיה כולה. כמו כן אבקש מאד לא לקטוף מרשות שאינה שייכת לקוטף.
***
אני הקטן, כיהודה ועוד לקרא, מצטרף לדבריו הברורים והנוקבים של הרב, מהם עולה ומהדהדת התקווה העזה להרגשת השינוי המיוחל בסביבתנו, הן במישור הרעיוני, והן במישור המעשי.
