תמונת הגניזה הישנה יוצאת מן הגניזה

מתקן הגניזה הישן הנראה כאן בתמונה, הסתתר זמן רב בחוברת שיצאה לפני כמה עשורים. נתקלתי בה תוך כדי עלעול בחוברת ששכנה כבוד אצלי במחסן. מן הסתם, היא נמנית על ראשוני המתקנים, שכמותם פזורים היום למאותיהם בריכוזים הדתיים ברחבי הארץ. מסתבר שאין חדש תחת השמש, וכי כבר אז, הם שמשו פוטנציאל נרחב להיערמותם של כתבי קודש בסביבתם.  לשבחם של הממונים על פינוי הגניזה יאמר, כי הם ניסו אז ומנסים גם היום לפעול לטובת הענין. אלא, שלא תמיד המציאות בשטח משתפת פעולה עם הרצון הטוב. פעמים, שהרצון נגנז וקובר תחתיו את הגניזה העולה על גדותיה.

 

  

ויהי אחרי השרפה

בקיץ הקרוב ימלאו שנתיים לשרפה הגדולה שכילתה שטחים נרחבים מיער ירושלים, בשיפולי 'יד-ושם' בואכה שכונת 'עין-כרם'. בימים אלו, לאחר תקופה ארוכה בה נערכו על ידי 'קק"ל' פעולות נרחבות לשיקום היער, זוכה היער סוף סוף לחדש את פניו. השחור שהשתלט על היער, גרם להיעלמותו של הירוק שמילא עד לפרוץ השריפה את מלוא רוחב העין. עתה, לאחר שעצים רבים נכרתו והועמסו אל דרכם האחרונה, יוצא השטח הירוק לדרכו החדשה. עצים חדשים ניטעו במורדות, והלב מלא תקווה, כי לא ירחק היום, ונכדנו יזכו אי"ה גם ליהנות מצילם של העצים. לנו, נותר אלא להמתין ולייחל שעד אז לא תפרוץ שרפה נוספת, וכי אלו השתילים הקטנים יגדלו, יפרחו, ויעשו חייל.  

 

תקנות האשפה

הפתעה נעימה ציפתה לי בביקורי האחרון במכולת האשפה הסמוכה לביתי. מישהו, שמאד הייתי חפץ לדעת מיהו, הגיע משום מקום וללא כל הודעה מוקדמת, בחר להביע בצורה כל כך מקורית, את מה שאני מנסה להביע מזה כמה שנים בעשרות מאמרים נוקבים. אני מסופק כמה גדול כוחו בתחביר, אבל אין ספק שכוחו גדול בהצגת הענין בצורה הישירה והפשוטה ביותר. בלי הרבה השקעה, עם הרבה מחשבה ועם תשומת לה מרובה עוד יותר, הלך האיש או האישה, העלה על הכתב את אשר על ליבו, צילם מספר עותקים, והעלה אותם על גבי מכולת האשפה. כמה מבין משליכי האשפה - מלבדי, התרגשו מהענין? אינני יודע. אני מכל מקום, הזדהיתי עמוקות עם המיזם. הלוואי ירבו כמותו. הלוואי שהוא הצליח להזיז משהו למישהו.

ולמי שמתקשה בקריאת הטקסט המצולם, עשיתי עבורו את העבודה:

 

תקנות האשפה

הריבונו של עולם, נתן לעם ישראל את הארץ הזאת, אל תזלזלו בו (יש לומר, בה).

1. תקשרו את כל שקיות השפה תמיד.

2. תמיד תשימו את כל האשפה בתוך פח האשפה.

אל תשאירו שקיות זבל מעל או ליד הפח.

אחרת הציפורים החתולים והרוח מפיצים אותו בכל מקום

3. אף פעם לא לתת שקיות אשפה לילדים שהם לא מספיק גבוהים כדי להגיע לפח האשפה.

4. אף פעם לא לזרוק אשפה על הקרקע הקדושה שהקב"ה נתן לנו.

 

חמוד ומקורי. דוקא בגלל העברית העילגת יחסית, שיש לתלותה בעובדה שארץ מוצאו של הכותב/ת ממוקמת היכן שהוא מעבר לים.

תעצומות 'הרוח' של עובדי עירית ירושלים

לאחר כשבוע וחצי קשה שעבר על הירושלמים בכל מה שקשור לתחום התברואתי והסביבתי, היום, בשעות הבוקר של יום שישי, הסתערו עובדי העיריה על שכונת הר-נוף, אני מניח שגם על שכונות נוספות, והחזירו לנו את הסביבה. אני, כמו רבים, אוהב בעיקר לבקר את 'המערכת' ולהעניק לה עצות לייעול. הפעם, אני מבקש להניח את הכפפות בצד, ופשוט לומר תודה. תודה שהחזרתם לנו את הצבע הטבעי שנגזל מעמנו בתקופה האחרונה. יש אמנם עדיין מה לשפר, אבל לכך אתייחס בנפרד. עת 'ללכלך' ועת לפרגן.

עקבתי אחר פועלי הניקיון בעבודתם, היה להם לא קל. הרוח הכתה בעוז, הקור גם הוא עשה את שלו. הלכלוכים הרבים שהצטברו בצדי המדרכות, עשו הכל בכדי לחמוק מידיהם. לבסוף, עם מאמץ לא קטן, הם גברו עליהם. נכון לעכשיו, אפשר לנשום לרווחה.

תודה רבה לכם פועלי הנקיון, ותודה גם למי שדאג לשלוח אותם. שתהיה לכם ולכולנו שבת שלום, שבת נקיה ורגועה.

 

  

כזבל דאשתקד

בשעה שהירושלמים ציפו להתעורר לבוקר מושלג שיכסה את הבירה בלבן, הם התאכזבו לגלות כי העיר שחוברה לה יחדיו מכוסה בערימות אשפה שלא פונתה על ידי עיריית ירושלים וזאת  בשל המאבקים מול שר האוצר כחלון.

כתב קוקר שיצא הבוקר לשטח גילה לתדהמתו  ערימות של זבל בכל פינה, באיזור שוק מחנה יהודה האשפה הגיעה אף לגובה של כחמשה מטרים, וכך, במקום לחגוג עם הלבן, התושבים בעיקר נאלצו לאטום את האף.

תושבים וסוחרים בירושלים מאשימים את ניר ברקת שלא עושה שום דבר למען התושבים, ונאבק מול שר האוצר החברתי על חשבון התושבים ועובדי עיריית ירושלים שחלקם אף פוטרו אתמול על ידי ראש העיר, "ראש העיר עסוק ביח"צנות במקום לדאוג לתושבים - העיר פקוקה כל היום ומליאה בזבל", אומר לנו אחד הרוכלים בשוק.  

בני-ברק נלחמת במשליכי הפלייארים

עיריית בני ברק מחריפה את הצעדים נגד משליכי הפשקווילים: ביוזמת מנהל אגף התברואה בעירייה נתי נחום השתלטו הבוקר פקחי העירייה על הרחובות המרכזיים בעיר שם הושלכו אלפי פשקווילים לקראת הפגנת הגיוס של 'הפלג הירושלמי' ו'העדה החרדית' וניקו את העיר מהפשקווילים שכיסו אותה.

בעקבות תלונת תושבים במהלך הלילה, יצאו פקחי העירייה במתכונת מוגברת לפנות בוקר לפינוי וניקוי העיר מהפשקווילים אותם זרקו פעילי 'בני תורה' ו'העדה החרדית'.

במהלך הלילה, קיבל נתי נחום, מנהל אגף התברואה, פניה טלפונית מתושבים על כלי-רכב ממנו מושלכים פאשקווילים לרחובות. התושבים דיווחו גם כי התריעו בפני המשליכים על חומרת מעשיהם, אך אלו, לא זו בלבד שלא הפסיקו בהשלכת הכמויות האדירות של הפאשקווילים, אלא אף החלו בהטחת דברים כנגד התושבים.

בעקבות זאת, יצאו נציגי אגף התחבורה למקום ותיעדו את כלי-הרכב והנוסעים בו. נציגי אגף התברואה צפויים להציג בפני ראש העיר את החומר התיעודי בעניין, ולנסות להגיע למצב בו משליכי הפשקווילים ישלמו קנסות בסכום של עשרות אלפי שקלים.

 

משלחנו של מבקר העיריה

נדמה כי אין צורך להשקיף על עירית ירושלים מחלונותיו הגבוהים של משרד מבקר-המדינה. גם אין צורך לטפס עד לשם בכדי 'לגלות' כי ישנם 'ליקויים' בהתנהלותה של העיריה.

לא כך היינו מצפים שתיראה עיר הבירה שלנו, גם העיר היקרה. אבל, עובדה, צאו לאחד מרחובותיה של העיר, חפשו את הניקיון. קשה להאמין שתמצאו אותו.

מה לעשות, ככה זה, ירושלים כלילת היופי, אינה מצדיקה כיום, מבחינת יופייה החיצוני, את התואר שניתן לה לפני אלפי שנים.

***

האם יש מה לעשות בכדי לשנות את המצב? כנראה שלא.

מניסיוני האישי, אוכל לומר, כי ניסיתי כמעט הכל. הקדשתי לענין הכאוב הזה, עשרות רבות, אולי מאות שעות, בהתנדבות מלאה כמובן. עם מי לא ניסיתי לדבר. אל מי לא כתבתי. לצערי, אפילו חרס מלוכלך לא העליתי בידי.

התחושה הרווחת כיום הינה, שאין עם מי לדבר. תאמרו 'זו תחושה שלך, ולך תסתדר איתה'?

אז ככה, כאדם שמעורה בחברה, וכמי שנקיונה של העיר הזו - ובפרט של השכונה שבה אני מתגורר, ניצב בראש סדר עדיפויותיו, יוצא לי לשוחח על הענין עם לא מעט אנשים.

אנשים מזהים אותי כפעיל סביבתי, פונים אלי, ומשיחים את דאגתם. כבר כתבתי על כך, כנראה גם עוד אכתוב על כך רבות.

כאמור, לא שאני מאמין שמשהו באמת ישתנה בעקבות כך. אולם, לפחות, אדע כי ניסיתי לעשות משהו.

בכדי שיתחולל שינוי אמיתי, מהותי, המערכת צריכה להזדעזע, בינתיים לא נראה שזה הולך להתרחש.

***

עד אז, אשוב שוב לאותן נקודות תורפה, אנסה להציף אותן, גם להפיץ אותן, לכל מי שמוכן יהיה להקדיש בשבילן אפילו דקה.

השינוי המיוחל, מסתבר, שלא יבוא בצורה זו. אבל לפחות ידעו מי שצריכים לדעת, איך העיר הזאת מתנהלת.

אתם מוזמנים לצאת איתי שוב לסיור ווירטואלי בחוצות העיר. אתחיל כדרכי ב'הר-נוף', השכונה שבה אני מתגורר. הנה, מדגם קצר ולא ממצה על קצה הלכלוך, של עובדות, שאת חלקן לקטתי בצדי הדרכים, וחלקן זרמו אלי, במהלך הימים האחרונים:

פיזור פליירים, הדבקת מודעות על מכולות אשפה, הדבקה פיראטית ועוד

הייתם מצפים מעירייה שמטפחת את סביבתה כי תקצה ולו מעט משאבים על מנת להתמודד עם מגפה שכזאת. בפועל, גם אם נעשה משהו בענין, כנראה שלא הרבה.

בכוונה אינני מתייחס לשכונות כמו 'גאולה', או 'מאה שערים', שם מדובר במגפה של ממש, שמסופקני מאד אם ניתן יהיה אי פעם לפתור אותה.

הדבקת מודעות על קירות / פיזור פליירים ועוד כהנה תופעות מגונות, הפכו לצערי ולבושתם, לחלק בלתי נפרד מהדי. אנ. אי. שלהן. הן מבחינתי, מצויות בשלב זה מחוץ לתחום שטח ביקורתי. אם כי יש להניח, שגם להן מצוי פתרון כל שהוא.

רצוני להתייחס דוקא לשכונה כמו 'הר-נוף'. שכונה מבוססת יחסית, וממילא אמורה להיות גם מטופחת. אך לא. ממש לא.

אציג כאן מדגם מייצג של מראות שכיחים, שבהם נתקל כל עובר ושב, לאורך ולרוחב השכונה:

מכולות אשפה רבות חשופות למרחב, הסירחון והזוהמה השוררים בסביבתם - בהתאם (לפני כשלוש שנים, דובר על כך שהן תוחלפנה בפחים טמוני-קרקע, בנתיים זה לא קרה. אפשר שזה יקרה במהלך שנת 2016, אם אכן, יתרחש התרחיש, אהיה מן הראשונים לפרסם את הנס ה(לא)גלוי.

כידוע, מנהג עתיק ולא מכובד ישנו בעיר-הקודש - במסגרתו מנצלים כל שטח פנוי להדבקת מודעות. חביבות מיוחדת ישנה למכולות האשפה, הן הראשונות לשמש כפלטפורמה לקיומו של המנהג הלא חביב.  

מכולות אשפה, הלא מצויות לרוב בשכונתנו. סיור שטחי מציג תמונה מכוערת שבה בלתי ניתן כמעט למצוא מכולה שאינה מכוסה מכביש ועד ראש, במודעות ענק.

האם מישהו בעירייה ניסה להתמודד עם התופעה? מתי, אם בכלל, נקנסו אותם מדביקי מודעות פיראטיות על השחתת רכוש ציבורי?! מסופקני.

שאלתי, ואני שואל את עצמי השכם והערב: הזאת היא העיר ירושלים - זו האלופה בהענקת דוחו"ת על כל צעד ושעל?! זו שמשכילה לייצר מקורות הכנסה 'מקוריים'.

האם זו העיר, שכל כך חשוב לה מצבן של חצרות ומקלטי הבתים המשותפים - בהן היא עורכת ביקורות חדשים לבקרים, ומאיימת / קונסת תושבים תמימים וקשי-יום על לכלוך שהצטבר בחצרותיהם?!

אם אכן כל כך חשוב לה לעירייה המצב הסביבתי, מדוע לא תפעל ביחס לכיעור ההולך ומצטבר ברחובות השכונה. מדוע להיטפל לחצרות - שבהן הלכלוך אינו מפריע לתושבים, ויתכן שאף לא לדיירי הבתים?!

שמא תשקיע העירייה אותם משאבים גם בתחום הדבקת המודעות, שפרטי האחראים להדבקתן מתנוססים על גביהן!

משום מה, וזאת אני אומר בזהירות, ישנה תחושה לא נעימה באוויר, כי מישהו שם למעלה, אינו מעוניין בפתרון הבעיה.

שמא תאמרו, 'הבעיה טמונה רק ב'לוחות-המודעות' הפיראטיות'. ממש לא. מדביקי המודעות בלוחות המורשים - שלפי מיטב הבנתי, פועלים על פי זיכיון, מחוללים אף הם את שלהם.

מדובר בתופעה מוכרת: המדביקים משתרעים על הלוח אחת למספר ימים ובוחנים את מצבו. אם הוא עמוס מדי במודעות ישנות, אחת דינן להיתלש באחת, ולהיות מושלכות אל הרצפה - בצורת פלטה גדולה ומגושמת.

'מי ינקה?' שאלתי אותם לא אחת. 'אחת ל... אנחנו מנקים', השיבו. עד אז, וגם לאחר מכן, ניתן להבחין בשכבות-גסות לא מעטות שכאלו, כשהן מושלכות בסביבת לוח-המודעות. בדרך כלל, בצורה מוצנעת יחסית, מאחורי הלוח.

ומה אומרים על כך בעירייה? הנצחתי יותר מפעם אחת את התופעה המכוערת, שלחתי את הממצאים אל האחראי על הפיקוח. הוא הבטיח שיחזור. אני ממתין.

גם אצלי הם ימתינו באותו מקום לא מכובד, לצד קטעי וידאו לא מעטים, שבהם נראים מדביקים פיראטיים כשהם בעיצומה של המלאכה. חלקם עושים זאת על גבי גדרות המקיפות שטחי בניה, חלקם על ארונות חשמל. אם מישהו יזקק להם פעם, ידע כי הם שמורים אצלי בנאמנות.   

***     

ומה יש לי לחדש בתחום פיזור הפליירים?

הנה, דוגמה קטנה מיום שישי האחרון. תחושת בטן ספרה לי כי הולך להיות חם היום. הלכי הרוח בקרב הציבור-החרדי יצרו אצלי תחושה כי מישהו, יגיח מאי שם מתי שהוא - כחצי שעה בטרם כניסת השבת, ישליך מה שישליך תוך כדי נסיעה פראית, ויעוף לדרכו.

אנחנו, נשאר עם הסחורה המזוהמת לאורך השבת כולה, ועם ספיחיה - גם לא מעט ימים לאחריה.

כאזרח טוב, סמסתי למי שסברתי כי בידו מצוי הפתרון לבעיה. ידעתי אותו כי קיימת סבירות גבוהה להשלכת פלאיירים.

נכון, ניחשתם יפה. הכל עבד כמתוכנן. הפליירים הושלכו. איש לא הפריע להם בעבודתם.

כנראה שקשה לפקחים לעזוב את ההכנות לשבת, בשביל איזה כמה אלפי מודעות מעצבנות - שאגב, אינני מצליח להבין את פועלי הניקיון, איך הם לא הופכים עולמות בכדי למגר את התופעה. אין לי הסבר שיניח את הדעת.  

אני רק מהרהר לעצמי: מה היה קורה אילו, מישהו היה מחליט להרים דוקא בשעות אלו מרפסת או משהו דומה. איפה היו אז הפקחים?!

***

רבות עוד יש לי לכתוב על מצב השכונה שלנו בפרט, ועל מצבה של ירושלים בכלל.

נקודות תורפה רבות ממתינות לטיפול נאות, אמנה בקצרה כמה מהן:

·       טיפול שטחי ולא מקצועי בפניות העושות את דרכן למוקד 106

·       מוקדי לכלוך ואשפה, שאינם זוכים לטיפול לאורך תקופות ארוכות.

·       טאטוא לא מקצועי ושטחי של צדי הכבישים.

·       הגדרת שטחים לא מעטים ברחבי השכונה כ'פרטיים'. מדובר בתופעה מוכרת ומקוממת. 'פרטי', זה אומר, שרחוב איקס אינו זכאי לטיפול שוטף, משום שכך הוגדר בעת הקמת השכונה. אז מה אם דייריו משלמים את מלוא סכום הארנונה המושת עליהם. הם גרים ברחוב 'פרטי', ושיסתדרו. אולי בערב פסח יגיעו אליהם. עד אז, שימשיכו ללכלך חופשי. 

 

לאלו ועוד תקוותי להתייחס בהרחבה בבוא העת.

*** 

לעת עתה, אסתפק ברשימה זו, שתצטרף מן הסתם לקודמותיה. אינני תולה תקוות גדולות בשינוי המצב הנוכחי, אולם, לפחות אשיח את מצוקתי ואתרום את חלקי בהנצחת התופעה המכוערת.

תקווה גדולה שוכנת בלבי, כי אזכה לחזות מתי שהוא בבוא גואל לציון, ובמציאת פתרון לבעיותיה הקשות של העיר.

עד אז, אולי אנסה להתקדם שלב נוסף - העלאת נתונים למדיה החזותית. אולי היא זו שתזרז את הטיפול, ותביא לשינוי המצב הנוכחי.    

***

מתי ניקו כאן בפעם האחרונה?

 

 

וכאן?